מצודת ציון על תהילים לא

ותנהלני. ותנהגני:

השומרים. המצפים כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א):

הסגרתני. מסרתני כמו להסגיר לאדום (עמוס א׳):

עששה. ענין בליה ורקבון וכן למטה ועצמי עששו וקרוב הוא מלשון עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳) שהוא התולעת האוכל הבגד ומפסידה:

נפשי. הוא הנפש המתאוה:

למיודעי. למכירי ואוהבי כמו ומודע לבינה תקרא (משלי ז׳:ד׳):

דבת. ענין אמירת דבת הרע כמו ויבא את דבתם (בראשית ל״ז):

מגור. פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב):

בהוסדם. ענין עצה שהיא כיסוד להבנין:

זממו. חשבו:

ידמו. יכרתו כמו אל תדמו בעונה (ירמיהו נ״א:ו׳):

תאלמנה. מל׳ אלם:

עתק. חזק וקשה כמו ידברו עתק (לקמן ל״ד) ובוז. ובזיון:

מרוכסי. ענין גבהות וכן והרכסים לבקעה (ישעיה מ׳):

בחפזי. מל׳ חפזון ובהלה:

נגרזתי. מל׳ גרזן ור״ל נכרתי כדבר הנכרת בגרזן: