מצודת ציון על תהילים קיט

אשרי. ענינו הלול ושבח:

תמימי. מלשון תם:

נוצרי. שומרי:

עדותיו. הם המצות שהם לעדות על חדוש העולם כשבת ומועדים וכיוצא:

אחלי. ענין בקשה כמו אחלי אדוני לפני הנביא (מ״ב ה):

תשגני. מלשון שגגה ומשגה:

צפנתי. ענין הטמנה:

אשיחה. ענין דבור:

אשתעשע. ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק (ישעיה יא):

גל. מלשון גלוי:

גרסה. ענין שבירה כמו ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז):

לתאבה. כמו לתאוה:

השוגים. מלשון שוגג ומשגה:

גל. גלגל וסבב:

ובוז. בזיון:

דלפה. ענין הטפה כמו דלף טורד (משלי כז):

מתוגה. מל׳ יגון:

ארוץ. מל׳ ריצה ורדיפה:

הורני. ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳):

עקב. ענין סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב) כי השכר הוא סוף המעשה:

בנתיב. ענין שביל ומסילה:

בצע. אהבת הממון כמו שונאי בצע (שמות יח):

יגורתי. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב):

תצל. ענין הסרה וכן אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית לא):

הליצוני. מלשון לץ:

זלעפה. ענין בעתה ורעדה כמו ורוח זלעפות (לעיל יא):

חליתי. ענין בקשה כמו ויחל משה (שמות לב):

חשתי. ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (ישעיהו ה׳:י״ט):

התמהמהתי. ענין התעכבות כמו אם יתמהמ׳ חכה לו (חבקוק ב׳:ג׳):

חבלי. ענין סיעה וחבורה כמו חבל נביאים (ש״א י׳):

עודני. ענין ביזה ושלל כמו בבקר יאכל עד (בראשית מא):

אענה. מלשון עינוי:

טפלו. ענין חבור כמו ותטפול על עוני (איוב י״ד:י״ז):

טפש. ענין שומן כי השמן לב העם הזה (ישעיהו ו׳:י׳) תרגומו טפש לבא ומזה קראו לכסיל טפש:

יחלתי. קויתי:

עותוני. מלשון עון:

כלתה. ענין תאוה וחשק כמו נכספה וגם כלתה נפשי (לעיל פד):

כלו עיני. המתאוה לדבר מה ומתאחרת לבוא נקרא בלשון המקרא כליון עינים כמו ועיניך רואות וכלות וגו׳ (דברים כ״ח:ל״ב):

כנאד. שם כלי ישימו בו היין:

בקיטור. ענין עשן והבל כמו כקיטור הכבשן (בראשי׳ יט):

כרו. חפרו:

שיחות. בורות כמו כרו לפני שיחה (לעיל נו):

קוו. מלשון תקוה:

כלאתי. מנעתי כמו ויכלא הגשם (בראשית ח):

הורתני. ענין למוד:

נמלצו. מל׳ מליצה:

לחכי. מלשון חיך:

לנתיבתי. ענין שביל ומסילה:

נעניתי. ענין הכנעה כמו לענות מפני (שמות יד):

פח. רשת הלוכד:

תעיתי. הסר מדרך הישר והולך בדרך אחר קרוי תועה:

עקב. ענין סוף כעקב שהוא סוף הגוף:

סעפים. ענין מחשבה כמו על שתי הסעיפים (מ״א י״ח):

מרעים. רשעים:

משברי. ענין תוחלת ותקוה כמו שברו על ה׳ (לקמן קמו):

ואשעה. ענין ספור כי ויספר תרגומו ואשתעי וכן ונשתעה ונראה יחדו (ישעיהו מ״א:כ״ג):

סלית. ענין רמיסה כמו סלית כל אבירי:

שוגים. מלשון שגגה:

תרמיתם. ענין ערמה כמו ותרמית לבם (ירמיה יד):

סיגים. כסיגים והוא פסולת הכסף:

השבת. ענין ביטול:

סמר. מלשון מסמר ויתד ועניינו התקשות וכן תסמר שערת בשרי (איוב ד׳:ט״ו):

לעושקי. מל׳ עושק וגזל:

ערוב. ענין מתיקות כמו קולך ערב (ש״ה ב) ור״ל היטיב והכשר וכן ה׳ עשקה לי ערבני (ישעיהו ל״ח:י״ד):

עיני כלו. תאוה המתאחרת קרוי כליון עינים:

ומפז. הוא הזהב הטוב:

ישרתי. מלשון ישר:

פלאות. מכוסה ונעלם כמו והוא פלאי (שופטים י״ג):

פתיים. כסילים:

פערתי. ענין פתיחה כמו ופערה פיה (ישעיה ה):

ואשאפה. עניינו ההמשכה אל בית הבליעה כמו שאפה רוח (ירמיה ב):

יאבתי. כמו תאבתי והוא ענין תאוה:

פעמי. ענין צעדה והלוך:

און. ענין דבר שאין בו ממש והם החטאי׳ והעונות:

פלגי מים. אמות המים ויקראו כן ע״ש שדרכם להתפלג ולהתפרד ללכת אילך ואילך:

צמתתני. ענין כריתה כמו יצמיתם ה׳ (לעיל צד):

קנאתי. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):

צרופה. ענין הזכות והטוהר מבלי פסולת ומושאל הוא מלשון צרוף כסף:

צעיר. עניינו קטן ושפל:

ומצוק. מלשון צוקה וצרה:

בנשף. בלילה כמו את נשף חשקי (ישעיהו כ״א:ד׳):

ואשועה. ואצעק:

אשמורות. חלק מחלקי הלילה קרוי אשמורה כמו ויהי באשמורת הבוקר (שמות י״ד:כ״ד):

זמה. ענין דבר תיעוב ומעשה רעה כמו זמה היא (ויקרא כ):

וחלצני. ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כה):

ואתקוטטה. ענין מריבה כמו אקוט בדור (לעיל צה):

שלל רב. בזה רבה וגדולה:

ואתעבה. מלשון תעוב:

שברתי. ענין תקוה כמו שברו על ה׳ (לקמן קמו):

תבענה. ענין אמירה כמו יביע אומר (לעיל יט):

תען. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו׳ קול רם (דברים כז):

תאבתי. ענין תאוה: