מצודת ציון על משלי ל

אגור. ענין אסיפה כמו אוגר בקיץ (לעיל י):

בן. מל׳ בינה:

יקה. מל׳ הקאה:

המשא. הנבואה:

נאום. ענין אמירה:

לאיתיאל. המלה ההיא מורכבת משתי תיבות אתי אל והלמ״ד הוא כמו בעבור וכן פתח פיך לאלם (לקמן לא):

ואוכל. מלשון יכולת:

בער. סכל מבלי דעת כמו בהמה והוא מל׳ אנחנו ובעירנו (במדבר כ):

וירד. מל׳ ירידה, או הוא ענין ממשלה ושלטנו׳ כמו וירד מים עד ים (תהילים ע״ב:ח׳):

בחפניו. עניינו מלא כפו׳ הידים כמו ומלוא חפניו קטורת (ויקרא טו):

צרר. ענין קשירה כמו צרור כספו (בראשית מ״ב):

בשמלה. בסדין:

אפסי. קצות:

ומה. הוא״ו במקום או:

צרופה. זקוק מסיג כמו לשוא צרף צורף (ירמיהו ו׳:כ״ט):

יוכיח. ענין ברור דברים כמו לכו נא ונוכחה (ישעיהו א׳:י״ח):

בך. ר״ל בדבריך:

ונכזבת. מל׳ כזב:

ראש. עניות:

הטריפני. ענין מזון כמו טרף נתן ליראיו (תהילים קי״א:ה׳) והוא מושאל מל׳ מזון החיה הבא ע״י טרף:

חוקי. הקצוב לי וכמו ואכלו את חוקם (בראשית מ״ז:כ״ב):

ותפשתי. ענין אחיזה:

תלשן. מל׳ מלשינות ולה״ר:

ואשמת. מל׳ שממה כמו עדרי הצאן נאשמו (יואל א׳:י״ח):

ומצואתו. מל׳ צואה וטנוף:

רמו. גבוה:

ועפעפיו. אישון העין:

חרבות. מלשון חרב:

ומאכלות. סכינים כמו ויקח את המאכלת (בראשית כ״ב:י׳):

מתלעותיו. הם השינים הפנימים וכן מתלעות עול (איוב כ״ט):

לעלוקה. היא תולעת הגדלה בנהרות המוצצת דם עד כי נתמלא כל גופה ובדרז״ל סכנת עלוקה (ע״ג יב):

הב. תן כמו הבה לי בנים (בראשית ל׳:א׳):

הנה. הוא כמו המה לזכרים:

הון. ענין די והרבה וכן יאמר על רבוי הממון:

ועוצר רחם. מניעת ההריון וכן כי עצור עצר ה׳ בעד כל רחם (בראשית כ׳:י״ח):

ליקהת. ענין קבוץ ואסיפה כמו ולו יקהת עמים (שם מט):

יקרוה. ענין נקיבה כמו וינקרו את עיניו (שופטים ט״ז:כ״א):

נפלאו. ענין העלמה כמו כי יפלא ממך (דברים י״ז:ח׳):

בלב ים. חוזק הדבר נקרא לב וכן לב השמים (שם ד׳) והוא מושאל מלב בעל חי שהוא חזקו:

ודרך. הבעילה תקרא בשם דרך כן ארז״ל (קדושין ב׳):

בעלמה. הרכה בשנים תקרא עלמה ועם היא בעולה כמו הנה העלמה הרה (ישעיהו ז׳:י״ד):

ומחתה. מל׳ מחיה וקנוח כמו מחה והפך על פניה (מלכים ב׳ כ״א):

רגזה. חרדה:

שאת. מל׳ משא וסבל:

ונבל. איש פחות ונבזה:

גברתה. האדונית שלה:

הנמלים. שם בריה קטנה:

עם. יאמר כן בדרך השאלה וכן עדת דבורים (שופטים י״ד):

שפנים. שם בריה מה:

עצום. חזק:

חוצץ. מאוסף ומקובץ וכן נקרא אסיפת אבנים קטנים כמ״ש ויגרס בחצץ (איכה ג):

שממית. היא עכביש:

תתפש. מלשון תפישה ולכידה:

צעד. ענין הלוך ופסיעות כמו כי צעדו (שמואל ב׳ ו׳):

ליש. שם משמות האריה וכן ליש אובד (איוב ד׳):

זרזיר. ר״ל חגור כי ויעשו להם חגורות (בראשית ג׳:ז׳) תרגומו זרזין:

תיש. הוא זכר העזים:

אלקום. המלה ההיא מורכבת משנים אל קום ר״ל אין עומד:

עמו. נגדו כמו ואין עמך להתיצב (דברי הימים ב׳ כ׳):

בהתנשא. מלשון התנשאות ורוממות:

זמות. ענין מחשבה:

מיץ. מלשון מציצה וסחיטה כמו וימץ טל מן הגזה (שופטים ו׳:ל״ח):

חמאה. היא שומן החלב:

אף. חוטם:

אפים. מל׳ אף וחימה: