מצודת ציון על עובדיה א

וציר. ענין שליח כמו וציר אמונים (משלי יג):

בזוי. מבוזה:

השיאך. ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג):

שוכני. היו״ד יתירה:

בחגוי. ענין בקוע וחריץ כמו יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב):

קנך. מל׳ קן והוא מדור העופות:

שודדי. ענין גזל ועושק:

נדמיתה. ענין כריתה ואבדון כמו ער מואב נדמה (ישעיהו ט״ו:א׳):

דים. די הספוק כמו והמלאכה היתה דים (שמות ל״ו:ז׳):

בוצרים. כן יקראו תולשי ענבי כרם כמו כי תבצור כרמך (דברי׳ כד):

עוללות. הם הענבים הקטנים הגרועים כמו לא תעולל (, שם):

נחפשו. מלשון חפוש וחקירה כמו משם אחפש (עמוס ט):

נבעו. ענין דרישה וחפוש ודומה לו אם תבעיון בעיו (ישעיה כא) שהוא ענין דרישת שאלה וכמו שמלת בקשה הונח לדריש׳ שאלה ולחפוש כן מלת בעה הונח לשניהם:

מצפוניו. מל׳ צפון ונסתר:

שלחוך. ענין לויה כמו ואברה׳ הולך עמם לשלחם (בראשי׳ יח):

השיאך. ענין הסתה:

יכלו. מל׳ יכולת ונצחון:

לחמך. ר״ל אוכלי לחמך:

מזור. ענין מכה ותקרא כן ע״ש שזורים עליה אבק מסממנים המרפאים וכן ולא יגהה מכם מזור (הושע ה):

תחתיך. במקומך:

וחתו. ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (ירמיהו מ״ט:ל״ז):

תימן. הוא אדום היושב בהר שעיר בדרומה של א״י:

מקטל. ענין הרג כמו הן יקטלני (איוב יג):

מחמס. ענין עושק:

מנגד. ממרחק:

שבות. מל׳ שבי:

זרים. מלשון זר ונכרי:

חילו. ענין עושר כמו ועזבו לאחרים חילם (תהילים מ״ט:י״א):

ידו. ענין השלכה והפלה כמו ידו אליה (ירמיה נ):

נכרו. מל׳ נכר וזר:

אידם. ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):

בחילו. בעשרו:

תעמוד. ענינו התחזקות על הדבר וההשתדלות עליו ודומה לו אך יונתן וגו׳ עמדו על זאת (עזרא י׳:ט״ו):

הפרק. ענין שביר׳ כמו ופרסיהן יפרק (זכריה י״א:ט״ז) פליטיו. ענין שארית כמו פליט ושריד (איכה ב):

תסגר. ר״ל מסגר המאסר שרידיו. ענין שארית:

קרוב. ר״ל נכון ומזומן לפניו וכן כי קרוב יום אידם (דברים ל״ב:ל״ה):

ולעו. ענין השחתה ובלבול וכן על כן דברי לעו (איוב ו׳:ג׳):

מורשיהם. מל׳ ירושה:

להבה. שלהבת:

לקש. הוא תבן הדק:

ודלקו. ענין שרפה והבערה:

והשפלה. העמק:

החל. כמו החיל ונפלה היו״ד: