מצודת ציון על נחמיה ב

לארתחשסתא. הוא דריוש הפרסי ונקרא כן ע״ש המלכות כמו פרעה למצרים והדומים:

ירעו. מל׳ רעה:

חרבה. מל׳ חורבן:

אוכלו. נשרפו:

והשגל. המלכה המיוחדת לו למשכב המשגל:

הפרדס. הוא גן מעץ פרי כמו גנות ופרדסים (קהלת ב׳):

לקרות. מלשון תקרה:

הבירה. כן יקרא בה״מ כמ״ש לא לאדם הבירה (דה״א כ״ט):

רוכב בה. רוכב עליה וכן ינתן בו (שמות כ״א) ור״ל עליו:

אכלו. נשרפו:

ברכת. ענין מקוה המים וכן תעלת הברכה (ישעיה ז׳):

בנחל. בעמק ואמר עולה כי לפני הנחל היה הר:

והסגנים. הוא מין שררה:

ולחורים. כן יקראו השרים הגדולים והוא מל׳ חיור ולובן הפוך מן השפלים הנקראים חשוכים כמ״ש בל יתיצב לפני חשוכים (משלי כ׳ ב):

נצתו. מל׳ הצתה ושריפה: