מצודת ציון על מיכה ד

באחרית. בסוף:

נכון. מוכן ומתוקן:

ונהרו. ימשכו כנהר וכן ונהרו אל טוב ה׳ (ירמיהו ל״א:י״ב):

לכו. הוא ענין ל׳ זרוז:

ויורנו. ענין למוד:

והוכיח. ענין ברור דברים:

עצומים. חזקים:

וכתתו. ענין כתישה:

לאתים. שם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (ש״א י״ג):

למזמרות. שם הכלי שכורתין בו הומורות מל׳ וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳):

מחריד. מל׳ חרדה:

הצולעה. החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית ל״ב:ל״ב):

והנהלאה. ענין יגיעה כמו נלאה מואב (ישעי׳ טז):

עופל. ענין מגדל ומבצר כמו עופל ובחן (שם לב):

עדיך. אליך כמו תגע עדיך (איוב ד׳:ה׳):

תאתה. ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיה כא):

תריעי רע. ענין חבר ואוהב:

החזיקך. ענין אחיזה:

חיל. חלחלה ורתת:

חולי. מל׳ חלחלה:

וגוחי. ענין האנחה כי האנחה היא הוצאת הנשימה והוא מענין כי אתה גוחי מבטן (תהילים כ״ב:י׳) שהוא ענין המשכה והוצאה וקרוב הוא אל לשון גניחה המוזכר בדרז״ל:

מקריה. מעיר:

תנצלי. ענין ריקות כמו ויתנצלו בני ישראל את עדים (שמות ל״ג):

מכף. מיד:

תחנף. תתחייב כמו ולא תחניפו את הארץ (במדבר ל״ה:ל״ג):

ותחז. כמו ותחזה והוא ענין ראיה והסתכלות כמו ואתה תחזה (שמות י״ח):

כעמיר. כן יקרא אגודת השבלים כמו וחצנו מעמר (תהלים קכ״ט):

גורנה. הוא המקום שמכניסין שם התבואה:

ודושי. מלשון דישה:

ופרסותיך. הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו בפרסות סוסיו (יחזקאל כ״ז) ואמר בדרך שאלה:

נחושה. נחושת:

והדקות. ענין שחיקה כמו אדיקם ארקעם (ש״ב כ״ב):

והחרמתי. ענין הקדש כמו כל חרם בישראל (במדבר י״ח:י״ד):

בצעם. חמדת עשרם כמו בצע כסף (שופטים ה):

וחילם. גם הוא ענין עושר כמו ושללו חילך (יחזקאל כ״ו):

תתגודדי. ענין שריטת הבשר כמו לא תתגודדו (דברים י״ד):

גדוד. ענין מחנה וכן פשט גדוד (הושע ו):

מצור. כן יקרא הקפת גייסות סביב העיר ללכדה:

בשבט. בשרביט:

הלחי. כן נקרא המקום שאצל העין: