מצודת ציון על שופטים ה

ותשר. מלשון שירה:

בפרע פרעות. ענין נקמה, כי (במדבר לא ב) נקום נקמת, תרגמו: אתפרע פרענותא:

האזינו. הטו אוזן לשמוע:

רזנים. ענין שררה, כמו (תהלים ב ב) ורוזנים נוסדו יחד:

בצעדך. מלשון צעדה והלוך:

נטפו. מלשון טפטוף ושפיכה:

עבים. עננים:

נזלו. ענין נטיפה, כמו (במדבר כד ז) יזל מים מדליו:

חדלו. מנעו:

ארחות. נתיבות, דרכים ושבילים:

עקלקלות. מלשון מעוקל ומעוקם:

פרזון. ערי פרזי, מבלי חומה סביבה:

שקמתי. מלשון קימה:

לחם. מלשון מלחמה:

שערים. עיירות, כמו (דברים יז ב) באחד שעריך:

מגן. תריס:

ורמח. כידון:

לחוקקי. הגדולים יקראו ׳מחוקקים׳, כי הם משימים החוקים:

אתנות. נקבות החמורים:

צחרות. לבנות, כמו (יחזקאל כז יח) וצמר צחר:

מדין. מלשון דין:

שיחו. דברו, כמו (דברי הימים א טז ט) שיחו בכל נפלאותיו:

מחצצים. מלשון חצים:

משאבים. מלשון שאיבת המים:

יתנו. ענין דבור, כי (דברים ו ז) ושננתם, תרגומו: ותתנון, וכן (לקמן יא מ) לתנות לבת יפתח:

פרזונו. מלשון פרזון:

עורי. מלשון הערה והתעוררות:

ושבה שביך. מלשון שביה:

ירד. ענין ממשלה, כמו (תהלים קי ב) רדה בקרב אויביך:

שריד. שיור, כמו (ירמיהו מב יז) שריד ופליט:

לאדירים. כמו באדירים, למ״ד במקום הבי״ת, וכן (ויקרא כז ז) ונפלו לפניכם לחרב, ומשפטו: בחרב:

מני. מן, והיו״ד נוספת:

בעממיך. מלשון עם:

משכים. כי הכתיבה עשויה במשיכת הקולמוס:

שבט. רוצה לומר, קולמוס:

ושרי. כמו ושרים:

ברגליו. עם הלוכו, ואחריו, וכן (לעיל ד י) ויעל ברגליו:

בפלגות. ענין חלוקה, כמו (בראשית י כה) נפלגה הארץ:

חקקי. מלשון חקיקה, וענינו מחשבה:

המשפתים. מלשון שפה, וענינו גבול, וכן תרגם יונתן: תחומין, וגם הוא תרגום של גבול, וכן (שם מט יד) רובץ בין המשפתים:

שרקות. הונח על הקול הבאה בקבוץ השפתים, וכן (ישעיהו ה כו) ושרק לו, והוא שאול על כל המקנה:

יגור. יאסף, כמו (תהלים נט ד) יגורו עלי עזים:

אניות. באניות:

לחוף. לשפת הים, וכן (דברים א ז) בחוף הים:

חרף. ענין בזיון:

מרומי. מלשון רם:

על מי. עד מי:

בצע. ענין חמדה, כמו (תהלים ל י) מה בצע בדמי:

ממסלותם. מלשון מסילה ודרך:

גרפם. ענין כבוד וטאטא, כי (שמות לח ג): היעיס תרגם אונקלוס מגרופיתא, ורצונו לומר שטפם:

תדרכי. מלשון דרך והלוך:

נפשי. רוצה לומר, אני בעצמי:

עוז. כמו בעוז:

הלמו. ענין הכאה, כמו (ישעיהו מא ז) הולם פעם:

עקבי. הוא סוף הרגל:

מדהרות. כן יקרא דריסת ודליגת הסוס בכח, כמו (נחום ג ב) וסוס דהר, וכפל המלה לרוב הדהרות:

אביריו. מלשון אביר וחזק:

אורו. מלשון ארור:

מרוז. שם מקום:

בספל. באגן, והוא כלי מה, וכן (לקמן ו לח) מלא הספל מים:

אדירים. רוצה לומר, גדולים וחשובים:

חמאה. הוא שומן החלב:

ליתד. הוא המסמר:

להלמות. ענין הכאה:

עמלים. מלשון עמל וטורח:

מחקה ראשו. הסירה ראשו, בדברי רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא פט א) אין מוחקין במקום שגודשין, ורצונו לומר אין מעבירין דבר מה על המדה, להסיר הגודש:

ומחצה. ענין נגוע ומוכה, כמו (תהלים קי ו) מחץ ראש:

וחלפה. ענין העברה מעבר לעבר, כמו (ישעיהו ח ח) וחלף ביהודה:

רקתו. הוא המקום שאצל העין:

כרע. ענין נפילה על הברכים:

שדוד. נבוז ונאבד, כמו (שם לג א) ואתה לא שדוד:

בעד. נגד:

נשקפה. ענין הבטה, כמו (בראשית כו ט) וישקף אבימלך, ואמר בלשון גפעל, על כי גם היא נשקפה למביטים בה:

ותיבב. ענין יללה, כי (במדבר י ה) תרועה, תרגם אונקלוס: יבבא, וקול התרועה היא כיללה:

האשנב. הוא כעין חלון, כמו (משלי ז ו) בעד אשנבי נשקפתי:

בשש. ענין איחור, כמו (שמות לב א) בשש משה:

פעמי. צעדה והלוך, כמו (תהלים פה יד) וישם לדרך פעמיו:

תענינה. כל אחת תענה ותשיב:

רחם רחמתים. רוצה לומר, עלמה ושתי עלמות, וקראן בלשון בזיון, על שם הרחם:

לראש גבר. רוצה לומר, לכל איש:

רקמה. מעשה רוקם בהרבה מיני צבעים:

רקמתים. רוצה לומר, בשתי פנים, בהעבר מזה ובהעבר מזה, וחלוקה זה מזה, והוא כמו מעשה חושב: