מצודת ציון על שופטים יד

האין. וכי אין:

ישרה. מלשון ישר וטוב:

תאנה. עלילה, כמו (מלכים ב ה ז) מתאנה הוא לי:

כפיר אריות. ארי בחור:

ותצלח. ועברה, כמו (שמואל ב יט יח) וצלחו הירדן:

וישסעהו. ענין קריעה לשנים, כמו (ויקרא א יז) ושסע אותו בכנפיו:

ותישר. מלשון ישר:

מימים. מסוף ימים, ולא פירש כמה, או ׳ימים׳ רוצה לומר, שנה:

ויסר. סר ממקום מהלכו:

מפלת. נבלת הארי במקום מפלתו:

עדת דבורים. אסיפת דבורים, ואמר ׳עדת׳ בלשון שאלה, וכן (משלי ל כו) שפנים עם לא עצום:

בגוית. בגוף, כמו (שמואל א לא יב) גוית שאול:

וירדהו. ענין הלקיחה ממקום דבוקו, וכן (ירמיהו י ו) רדנו לא נשוב, בדברי רבותינו זכרונם לברכה (שבת קוז ב) רדיית הפת:

מרעים. חברים ושושבינים:

אחודה. ענין דבר הסתום שקשה לדעתו:

סדינים. שם מלבוש מה:

חליפת בגדים. יקראו כן, כי דרך להחליפם בכל פעם:

ויגד לנו. רוצה לומר, לצרכנו:

הציקתהו. ענין צרה ודחק, כמו (ישעיהו ח כב) מעוף צוקה:

יבא. ענין שקיעה, כמו (בראשית כח יא) כי בא השמש:

החרסה. השמש, כמו (לעיל ח יג) מלמעלה החרס:

לולא. אם לא:

חרשתם. מלשון חרישה, גם היא מענין חתירת המחשבה והעיון בדבר, כמו (משלי ג כט) אל תחרוש על רעך רעה:

ותצלח. ועבר, כמו (שמואל ב יט יח) וצלחו הירדן:

חליצותם. ענין שליפה, כמו (דברים כה י) חלוץ הנעל, ורצה לומר הבגדים שחלץ מהם, או הבגדים יקראו כן, כאשר יקראו חליפות על שם שמחליפים בכל פעם, וזהו בהסרת ושליפת הבגדים שהוא לבוש בהם, ולזה יקראו גם חליצות: