מצודת ציון על יהושע טו

גבול. מיצר וסוף:

הלשון. ראש הים המשוך כלשון:

לפאת. לצד ורוח:

אבן בוהן. הוא שם מקום:

בן ראובן. עיר איש ששמו ראובן, וכן (ירמיהו מח מה) מבין סיחון:

נוכח. נגד:

ותאר. ענין הקפה וסבוב, כמו (ישעיהו מד יג) ובמחוגה יתארהו:

ותצנח. ענין נעיצה, כמו (שופטים ד כא) ותצנח בארץ, ורצונו לומר הפילה עצמה בכח וכאלו ננעצה בארץ:

ברכה. מתנה ומנחה, כמו (בראשית לג יא) קח נא את ברכתי:

הנגב. ענין יובש, כמו (ישעיהו כא א) כסופות בנגב:

נתתני. נתת לי:

גלות. מעין, כמו (שיר השירים ד יב) גל נעול, ונקרא כן על שם סבובו וגלגולו:

את. עם:

עליות. מלשון עליון:

ובנותיה. הכפרים הסמוכים אליה:

על יד. על מקום, כמו (שמואל ב יח יח) יד אבשלום: