מצודת ציון על יונה א

תרשישה. לתרשיש והוא שם מקום:

יפו. שם העיר שעל הנמל:

אניה. ספינה:

הטיל. ענין הסעה כי ורוח נסע (במדבר יב) ת״א נטל:

סער. הרעשת גלים מן הסערה:

חשבה. מל׳ מחשב׳:

המלחי׳. כן יקראו מוליכי הספינ׳ וכן כל אניות הים ומלחיהם (יחזקאל כו):

ויטילו. ענין השלכה כמו והטלתי אתכם (ירמיה טז):

ירכתי. עבר וצד כמו ירך המזבח (ויקרא א):

וירדם. הוא שינה עמוקה וכן והוא נרדם ויעף (שופטי׳ ד):

רב החובל. שר מנהיגי הספינה כי רב הוא שר וכן ורבי המלך (ירמיה מא) ומנהיגי הספינה יקראו חובלים על כי מושכים בחבלי הוילון להפנותה מול הרוח וכן המה חבליך (יחזקאל כז):

אולי. עניינו כמו שמא:

יתעשת. ענין מחשבה כמו אבדו עשתנותיו (תהלים קמו):

לנו. עלינו:

ולא נאבד. הוי״ו הוא במקום שי״ן וכן ויקחו לי תרומה (שמות כ״ה:ב׳) ור״ל שיקחו:

לכו. ענין זרוז:

בשלמי. בעבור מי:

נא. עתה:

ומאין. מאיזה מקום:

עברי. כן יקראו בני ישראל וכן מילדי העברים (שם א) על כי מקור מחצבם מעבר הנהר:

וסוער. מרעיש בהרמת הגלים מן הסערה:

שאוני. ענין לקיחה:

והטילוני. ענין השלכה:

בשלי. בעבורי:

ויחתרו. ענין חפירה וכן אם יחתרו בשאול (עמוס ט׳:ב׳) ור״ל השיטו במשוטו׳ בתוך הים ונדמה כאלו חופרים בים:

אנה. ענין בקשה כמו אנא ה׳ הושיעה נא (תהילים קי״ח:כ״ה):

ויעמוד. ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב לב):

מזעפו. ענין קצף כמו זעף ה׳ אשא (מיכה ז) ועל הרעשת הגלים יאמר שנראה אז כאלו הים כועס ומתקצף: