מצודת ציון על איוב כו

ותושיה. כן יקרא החכמה כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים:

את מי. אל מי:

ונשמת. מלשון נשימה ונשיבת רוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד) וענינו הדבור הבאה בהפחת רוח וכאשר יאמר ויפיח לקץ (חבקוק ב):

הרפאים. כן יקראו המתים ע״ש שנרפו ונחלשו ע״י מלאך המות:

יחוללו. מל׳ חלל ונבוב:

שאול. הוא הגיהנם וכן אבדון:

תוהו. ענינו דבר שאין בו ממש:

בלימה. היא שתי תיבות בלי מה:

צורר. קושר כמו צרור כספו (בראשית מב):

כסה. כמו כסא באל״ף:

פרשז. מל׳ פרישה והזי״ן נוספת:

חג. ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך (לעיל כב):

תכלית. מלשון כליון:

ירופפו. ירעדו כי עמודיה יתפלצון (לעיל ט) תרגומו מתרופפין:

רגע. בקע כמו עורי רגע (לעיל ז):

מחץ. הכה והרג כמו מחץ ראש (תהלים קי):

רהב. מצרים קרואים כן כמ״ש קראתי לזאת רהב (ישעיהו ל׳:ז׳):

שפרה. ענין אוהל כמו ונטה את שפרירו (ירמיה מג) ואוהל היפה נקרא כן מל׳ אמרי שפר (בראשית מט):

חוללה. בראה כמו ותחולל ארץ (תהלים צ):

בריח. כעין מטה עשוי לשומו לרוחב השער לסגרו:

דרכיו. מעשיו ופעולותיו:

שמץ. ענין משהו ומעט וכן ותקח אזני שמץ מנהו (לעיל ד):

ורעם. ענין רעש והמיה: