מצודת ציון על איוב יא:כ

תכלינה. המתאוה לדבר ואינה באה קרוי בל׳ מקרא כליון עינים:

ומנוס. מל׳ ניסה ובריחה:

מנהם. מהם:

מפח נפש. דאבון נפש על שם שקרובה הנפש לפחת לצאת מן הגוף וכן ונפש בעליה הפחתי (לקמן לא):