מצודת ציון על איוב א

צמד. זוג וכן ויקח צמד בקר (ש״א יא) על כי דרכם ללכת מצומדים ומחוברים יחד:

הקיפו. סבבו כמו הקף פעם אחת (יהושע ו׳:י״א):

ויקדשם. ענין הזמנה כמו התקדשו למחר (במדבר יא):

וברכו. לשון כנוי כלפי מעלה:

בני האלהים. הם המלאכים הקרובים אל השכינה להיות מבני ביתה וכן ויריעו כל בני אלהים (לקמן לח):

על ה׳. סמוך לו וכן החונים עליו (במדבר ב) ואמר בלשון בני אדם:

השטן. מלאך מקטרג:

משוט. ענין ההליכה אנה ואנה כמו שטו העם ולקטו (שם יא):

שכת. ענין גדר כמו הסר משוכתו (ישעיה ה):

וגע. מל׳ נגיעה:

על פניך. בעבור כעסך וכן אתן את פני (ויקרא כ׳:ג׳) וזה על כי בהפנים יוכר הכעס:

יברכך. לשון כנוי כלפי מעלה:

ומלאך. שליח:

ותפול. ענין חנייה כמו נופלים בעמק (שופטים ז):

ואמלטה. ענין הצלה:

אש אלהים. דרך המקרא שרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת השם וכן ארזי אל (תהלים פ):

ראשים. חלקים כמו וראש אחד בא (שופטים ט׳:ל״ז):

ויפשטו. מל׳ התפשטות ושטיחה:

מעבר. מפאת:

פנות. זויות:

מעילו. שם מלבוש מה:

ויגז. ותלש כמו קרחי וגזי (מיכה א):

יצתי. כמו יצאתי באל״ף:

נתן. עניינו האמירה על הדבר וכן נתנו לדוד רבבות (ש״א יח) ויתכן שהוא מל׳ שם יתנו צדקות ה׳ (שופטים ה):

תפלה. ענין דבר גרוע שאין בו טעם וכן ובנביאי שומרון ראיתי תפלה (ירמיה כג):