מצודת ציון על ירמיהו כג

ומפיצים. ענין פוזור כמו ויפץ העם (שמות ה):

מרעיתי. מלשון מרעה:

ותדיחום. מלשון דחיה:

ופקדתם. ענין זכרון והשגחה:

מעלליכם. מעשיכם:

נויהן. מדורה כמו נוה שאנן (ישעיה לג):

יפרו. יעשו פירות ר״ל יולידו בנים:

יחתו. ענין שבר ופחד:

יפקוד. ענין חסרון כמו אשה רעותה לא פקדו (שם לד):

והשכיל. ענין הצלחה כמו ויהי דוד לכל דבריו משכיל (ש״א יח):

לנביאים. הלמ״ד הוא במקום בעבור כמו פתח פיך לאלם (משלי ל״א:ח׳):

רחפו. ענין תנועה ותנודה כמו על גוזליו ירחף (דברים ל״ב:י״א):

אלה. ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה (ויקרא ה׳:א׳):

אבלה. ענין השחתה כמו על כן תאבל הארץ (הושע ד׳:ג׳):

נאות. ענין מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג):

מדבר. לפעמים מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר (ש״א יז):

מרוצתם. מלשון ריצה ומהירות ההליכה:

כן. נכון ואמת כמו לא כן בדיו (ישעיה טז):

כחלקלקות. מלשון חלק:

באפילה. ענין חושך:

פקודתם. ענין זכרון:

תפלה. ענין דבר גרוע מבלי טעם וכן ולא נתן תפלה לאלהים (איוב א׳:כ״ב):

ויתעו. מלשון תועה:

שערורה. ענין דבר מגונה כמו שמה ושערורה (לעיל ה):

נאוף. ענין זנות:

מרעים. רשעים:

לענה. מין עשב מר:

והשקיתים. ענין שתייה:

מי ראש. מי סחיטת עשב מר ששמו ראש כמו וישקני מי ראש (לעיל ח):

מהבלים. מלשון הבל:

חזון. ענין ראיה וע״פ רוב יאמר על מראה הנבואה:

למנאצי. ענין בזיון כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ (ש״א ב):

וכל. כמו ולכל:

בשרירות. ענין ראיה ר״ל מה שהלב רואה וחומד:

בסוד. ר״ל במקום השפעת הנבואה:

הקשיב. ענין האזנה וקבלה:

סערת. רוח סערה:

חמה. כמו בחמה:

מתחולל. מלשון חיל וחלחלה:

יחול. ישכון כמו יחולו על ראש יואב (ש״ב ג):

הקימו. מלשון קיום:

מזימות. מחשבות כמו זממה שדה (משלי לא):

באחרית. בסוף:

רצו. מלשון מרוצה ומהירות ההליכה:

וישיבום. מלשון השבה:

מעלליהם. מעשיהם:

ונביאי. הוי״ו במקום אבל:

תרמית. ענין ערמה כמו שקר תרמיתם (תהלים קיט):

החושבים. מלשון מחשבה:

לתבן. קש:

הבר. כן נקרא התבואה וכן לשבור בר (בראשית מג):

וכפטיש. הוא המקבת כמו פטיש כל הארץ (לקמן נ):

יפוצץ. ענין השבר לחתיכות רבות וכן ויתפוצצו הררי עד (חבקוק ג):

הלוקחים. ענין למוד והרגל כמו הטתו ברוב לקחה (משלי ז׳:כ״א):

וינאמו נאם. הוא ענין אמירה והוא לשון שהנביאים רגילים בו:

ויתעו. מלשון תועה:

ובפחזותם. ענין קלות הדעת וכן אנשים רקים ופוחזים (שופטים ט׳:ד׳):

והועיל. מלשון תועלת:

משא. כן נקרא הנבואה:

ונטשתי. ענין עזיבה:

ופקדתי. ענין זכרון:

על רעהו. אל רעהו:

ענה. מלשון עניה ותשובה על השאלה:

ונשיתי. נשא ענין הסרה והעתקה כמו נשתה גבורתם (לקמן נא):