מצודת ציון על ירמיהו כ

מגור. ענין אסיפה וקבוץ כמו אוגר בקיץ (משלי י):

חוסן. ענין חוזק ועל העושר יאמר שהוא החוזק וכן חוסן ויקר יקחו (יחזקאל כ״ב:כ״ה):

יגיעה. גם הוא יאמר על העושר הבא ביגיעה ועמל:

ובזזום. מל׳ בזה ושלל:

פתיתני. מלשון פתוי והסתה:

ותוכל. מל׳ יכולת:

מדי. עניינו כמו מתי וכן מדי דברי בו (לקמן לא):

חמס. ענין הסרת היושר והוא מלשון נחמסו עקביך (לעיל יג):

ושוד. עושק הגוף:

ולקלס. ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (יחזקאל כ״ב:ד׳):

עצור. כנוס ומאוסף כמו עצרת בוגדים (לעיל ט):

ונלאתי. ענין עייפות ויגיעה כמו העוה נלאו (שם):

כלכל. ענין הסבלה והחזקה כמו ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ג׳:ב׳):

ואוכל. מל׳ יכולת:

דבת. ענין אמירה ועל פי רוב יאמר על האמיר׳ הרע׳ כמו דבת הארץ (במדבר יג):

מגור. ענין אסיפה:

שומרי. ענין תקוה וצפוי כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לו):

צלעי. ענין חגר ופסח ויאמר על המכשול והתקלה וכן ובצלעי שמחו (תהלים לה):

יפותה. מל׳ פתוי והסתה:

ונוכלה. מל׳ יכולת:

אותי. עמי וכן ואדבר אותך (יחזקאל ב):

עריץ. חזק כמו אל נערץ (תהלים פט):

השכילו. ענין הצלחה על כי המצליח נדמה בעיני הבריות שעושה מעשיו בהשכל וכן ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (ש״א יח):

בוחן. מלשון הבחנה:

מרעים. רשעים:

נחם. ענין הפוך מחשבה:

ותרועה. ענין זעקת יללה כמו נפשו ירעה לו (ישעיהו ט״ו:ד׳):

מרחם. הוא מקום הולד:

הרת. מל׳ הריון:

עמל. ענין יגיעה:

ויכלו. מל׳ כליון: