מצודת ציון על ירמיהו ב:כה

מנעי. חדלי:

מיחף. כן נקרא ההולך מבלי מנעלים וכן ערום ויחף (ישעיהו כ׳:ג׳) וגרונך. מלשון גרון וצואר:

נואש. מלשון ייאוש ועזיבת הדבר וכן אמרו נואש (לקמן יח):

זרים. מלשון זר ונכרי: