מצודת ציון על ישעיהו סו

הדום. ענין שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב וכן והשתחוו להדום רגליו (תהילים צ״ט:ה׳):

ונכה. ענין שבור וכתות כמו ונכאה לבב (תהלים קט):

וחרד. ענין מהירות רב וכן ויחרדו זקני העיר לקראתו (ש״א טו):

עורף. ר״ל כורת עוף והוא אחורי הצואר כמו ואם לא תפדה וערפתו (שמות י״ג:י״ג) מזכיר. כן נקרא הקטרת הלבונה כמ״ש והיתה ללחם לאזכרה (ויקרא כ״ד:ז׳):

מברך. הוא ענין תשורה הבאה להקבלת פנים וכן קח נא את ברכתי (בראשית לג):

און. ענין דבר שאינו ראוי והגון:

ובשקוציהם. מלשון שקץ ותעוב:

בתעלוליהם. ענין לעג והתול כמו כי התעללת בי (במדבר כ״ב:כ״ט):

ומגורתם. ענין פחד כמו ויגר מואב (שם):

החרדים. הממהרים:

מנדיכם. מל׳ הנדה והנעה:

שאון. ענין המייה:

תחיל. היא כאב הלידה וכן לא חלתי ולא ילדתי (לעיל כג):

חבל. צירים ומכאובי לידה כמו חבלי לידה (הושע יג):

והמליטה. כן נקרא לידת הולד כמו ותמלט ובקעה (לעיל לד) (ח) היוחל. חלה. הם מלשון חיל:

אשביר. מקום מושב היולדת נקרא משבר כמו לא יעמוד במשבר בנים (הושע י״ג:י״ג) ועצרתי. ענין עכוב ומניעה כמו עצרני ה׳ מלדת (בראשית יז):

המתאבלים. מלשון אבלות וצער:

תינקו. מלשון יניקה:

משד. כמו משד בפת״ח וכן ושד וכו׳ (לעיל ס):

תנחומיה. מלשון נחמה:

תמצו. מלשון מציצה כמו שתית מצית (לעיל נא):

והתענגתם. מלשון תענוג:

מזיז. מלשון הזזה ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה (תהילים פ׳:י״ד):

שוטף. ענין רדיפה ומהירות המשיכה:

כבוד. ענין עושר כמו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה (בראשית ל״א:א׳):

תנשאו. מלשון משא וסבל:

תשעשעו. ענין התעסקות לשמחה:

כדשא. כעשב:

תפרחנה. מל׳ הפרחה וגדול:

וזעם. ענין כעס:

וכסופה. רוח סופה וסערה:

וגערתו. ענין צעקת נזיפה:

נשפט. ענין ויכוח וכן הנני נשפט אותך (ירמיהו ב׳:ל״ה):

המתקדשים. ענין הזמנה כמו קדשו עליה מלחמה (שם ו׳):

בתוך. באמצע וכן ויבתר אותם בתוך (בראשית ט״ו:י׳):

והשקץ. ר״ל כל מין שקץ והוא שם כולל לכל השרצים:

והעכבר. שם שרץ מה:

יסופו. ענין כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיה ח׳):

והלשונות. כן יקראו אומות חלוקות שיש לכל אחד שפת לשון בפני עצמו:

אות. סימן:

פליטים. ענין שארית כמו אל יהי לה פליטה (שם נ׳) תרשיש וגו׳. שמות ארצות:

ברכב. במרכבות:

ובצבים. עגלות מכוסות וכן עגלות צב (במדבר ז׳):

ובפרדים. הם הנולדים מן הסוס והחמור:

ובכרכרות. ברקודים של שמחה וכן ודוד מכרכר בכל עוז (שמואל ב׳ י):

מדי. ענינו כמו מתי וכן מדי עברו (לעיל כ״ח):

הדש. כן יקרא ראש החדש וכן מחר חדש (ש״א כ׳):

בפגרי. כן יקראו גופות ההרוגים וכן כפגר מובס (לעיל י״ד) תולעתם. מלשון תולעת ורימה:

ואשם. מלשון אש:

תכבה. מלשון כבוי:

דראון. ענין בזיון וכן לדראון עולם (דניאל י״ב):

לכל בשר. לכל אדם: