מצודת ציון על ישעיהו נט

נגאלו. ענין טינוף ולכלוך כמו לחם מגואל (מלאכי א׳):

תהגה. תדבר כמו ולשוני תהגה (תהלים ל״ה):

תהו. דבר שאין בו ממש:

הרו. מלשון הריון:

צפעוני. שם מין נחש רע:

וקורי עכביש. אריגת השממית קורא בלשון קורי על שמיסך אריגותיו בקורות הבית:

והזורה. ענין מעור להוציא הבלוע וכן כי רגל תזורה (איוב ל״ט:ט״ו) והוא מלשון ויזר את הגיזה (שופטים ו׳:ל״ח):

אפעה. הוא הצפעון ובשתי השמות נקרא:

קוריהם. אריגת השממית המחובר בקירות:

ירוצו. מל׳ ריצה ורדיפה:

שוד. מלשון שדידה וגזלה:

במסלותם. מלשון מסילה ודרך:

במעגלותם. ענין שביל ודרך כמו מעגל צדיק תפלס (לעיל כו):

נתיבותיהם. מלשון נתיב ודרך:

עקשו. ענין עקום ומעוקל:

להם. לעצמם:

דורך. מלשון דריכה והלוך:

תשיגנו. ענין קריבה:

לנגוהות. מלשון נוגה והארה כמו מנוגה נגדו (תהלים יח):

באפלות. מלשון אופל וחושך:

נגששה. ענין משוש והנגיעה בדבר ואין לו דמיון במקרא ובדוז״ל בזמן שהספינה גוששת (גיטין ז):

קיר. כותל:

בצהרים. הוא חצי היום:

כנשף. ענינו חשכת הלילה כמו ויקומו בנשף (מ״ב ז):

באשמנים. בקברים השוממים כמו תאשם שמרון (הושע י״ד:א׳) והנון נוספת:

נהמה. מלשון המייה:

כדובים. שם חיה:

הגה נהגה. ענין צפצוף היונים כמו אהגה כיונה (לעיל לח):

ענתה. העידה כמו לא תענה (שמות כ):

ונסוג. מענין החזרה לאחור כמו הנסוגים מאחרי ה׳ (צפניה א):

וסרה. ענין עוות ומרד כמו כי דבר סרה (דברים יג):

הרו. מלשון הוראה ולימוד:

והגו. ענין הוצאה כמו הגו רשע (משלי כה):

והוסג. ענין החזרה לאחור:

כשלה. ענין תשות וחלישות הכח כמו והיה הנכשל בהם (זכריה י״ב:ח׳):

ונכחה. ענין דבר יושר וראוי כמו בארץ נכוחות יעול (לעיל כו):

נעדרת. ענין חסרון כמו איש לא נעדר (לעיל מ):

משתולל. ענין שוטה וסכל כמו מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז):

וישתומם. ענין תמהון כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג) ואחז במשל מאדם העומד בתמהון ומתבונן בדבר:

מפגיע. ענין תפלה ובקשה כמו ויצו עליו כמפגיע (איוב לו):

כשריון. הוא כעין מלבוש עשוי מברזל ולובשים בו במלחמה להציל מהכאת חרב וחנית וכן ושריון קשקשים (ש״א יז):

כובע. הראש שם כלי מגן על הראש כמו וכובע נחושת על ראשו (שם):

נקם. מלשון נקמה:

תלבושת. מלשון לבוש ושני התוי״ן נוספין כתוי״ן של תפארת שהוא מלשון פאר:

ויעטו. ענין עטיפה כמו כבגד יעטה (תהלים קט):

כמעיל. שם מלבוש מה:

קנאה. ענין נקמה כמו בקנאו את קנאתי (במדבר כ״ה:י״א):

כעל גמולות כעל ישלם. באו שני כפי״ן לדמיון גמור וכן כעמי כעמך (מ״א כב):

גמולות. ענין תשלום שכר המעשה:

ויראו. מלשון יראה והוא חסר יו״ד:

נוססה בו. אוכלת בו כתולעת בעץ כמו והיה כמסוס נוסס (לעיל י):

נאום. ענין אמירה:

רוחי. כן יקרא הנבואה כמו והיה אחרי כן אשפוך את רוחי (יואל ג׳:א׳):

ימושו. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב):