מצודת ציון על ישעיהו ה

לידידי. אהובי ובן דודי:

בקרן. פנה וזויות וכן על קרנות המזבח (ויקרא ד׳:ז׳):

בן שמן. הראויה לעשות פירות שמנים וכן בן מות הוא (ש״א כ) שר״ל ראוי למות:

ויעזקהו. תרגום של טבעת עזקא ור״ל גדר סביבו בהיקף כעין טבעת:

ויסקלהו. הסיר האבנים מתוכו וכן סקלו מאבן (לקמן סב):

שורק. זמורות נבחרים כמו ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב׳:כ״א):

מגדל. הגת שעוצרים בו הענבים להוציא היין יקב. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו:

חצב. החפירה באבנים נקרא חציבה בל׳ המקרא:

ויקו. מל׳ תקוה:

באושים. פירות דומים לענבים וגרועים מהם וכן תחת שעורה באשה (איוב ל״א:מ׳) שר״ל שעורה גרועה:

משוכתו. הוא הגדר הסוכך ומגין בעדו כמו הלא אתה סכת בעדו (שם ה):

והיה . כמו ויהיה:

לבער. למרעה כמו ובער בשדה אחר (שמות כ״ב:ד׳):

למרמס. למדרך הרגל:

ואשיתהו. אשים אותו:

בתה. ענין שממון כמו בנחלי הבתות (לקמן ו):

יזמר. כן יקרא קציצת ענפי גפן כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כה):

יעדר. ענין חפירה כמו וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (לקמן ז):

שמיר ושית. שמות מיני קוצים:

שעשועיו. ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח בו:

משפח. ר״ל אסיפת חטא כמו ונספחו על בית יעקב (לקמן יד) או הוא מל׳ ספחת הצרעת ולפי של׳ משפח נופל על ל׳ משפט אמר כן:

אפס. הוא כמן אין:

צמדי. ענין זוג כמו צמד בקר (ש״א יא) ועבודת יום אחד בצמד בקר קרוי צמד כרם:

בת. מדת הלח מחזקת ג׳ סאין:

חמר. הוא כור מחזיק ל׳ סאין:

איפה מדת היבש מחזקת שלשה סאין:

בנשף. בחשכת הלילה כמו נשף חשקי (לקמן כא):

כנור ונבל תוף וחליל. הם שמות כלי נגון:

מתי רעב. אנשי רעב:

צחה. ענין יובש וצמאון כמו על צחית סלע (יחזקאל כ״ד:ז׳):

ופערה. פתחה ביותר כמו פי פערתי (תהלים קיט):

לבלי חוק. בלא קצבה והמונה. המון עמה:

ושאונה. הוא כמו המונה וכפל הדבר במ״ש:

ועלז. ענין שמחה:

וישח. ענין כפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד):

כדברם. כמנהגם כי וינהג תרגומו ודבר וכן אני אשימם דוברות בים (מ״א ה) שהוא ענין הנהגה:

מחים. רשעים השמנים בעלי המוח:

וכעבות. חבלים עבות:

יחישה. הוא כמו ימהר וכן אחישה מפלט לי (תהילים נ״ה:ט׳) וכפל הדבר בשמות נרדפים וכך אדמת עפר (דניאל יב):

למסוך. מזיגת היין קרוי מסך:

עקב. בשכר כמו והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב):

קש. תבן:

לשון אש. להב אש ע״ש שנמשך כלשון:

חשש. היא תבן הדק וכן תהרו חשש (לקמן לג):

ירפה. מל׳ רפיון:

כמק. מל׳ המקה והמסה:

ופרחם. המשיל הגדולה לפרחי האילן:

יעלה. יסתלק כמו כעלות גדיש (איוב ה):

נאצו. ענין בזיון:

וירגזו. ענין תנועת החרדה:

כסוחה. כרוק הניסח מן הגוף וכן סחי ומאוס תשימנו (איכה ג׳:מ״ה):

נס. הוא כלונס ארוך ובראשי בגד ועשוי לרמוז בו ולהתאסף ולבא:

ושרק. הוא קול הנעשה בקבוץ השפתים והוא סימן להתאסף וכן אשרקה להם ואקבצם (זכריה י׳:ח׳):

נפתח. ענין התרת הקשר כמו יתרי פתח (איוב ל):

אזור. חגורה:

חלציו. מתניו:

נתק. נעתק ממקומו:

שרוך. ענין קשורים כמו מחוט ועד שרוך נעל (בראשית י״ד:כ״ג):

שנונים. חדודים:

דרוכות. הדרך לדרך ברגליו על הקשת למתחו היטב:

פרסות. הוא כעין מנעלים:

כצר. כסלע:

וגלגליו. אופן העגלה:

כסופה. רוח חזק:

כלביא. שם משמות האריה:

וינהם. מל׳ המייה:

ויפליט. ענין הצלה:

כנהמת. מל׳ המייה:

ונבט. מל׳ הבטה וראיה:

בעריפיה. כן נקראים השמים על כי יערפו ויזלו את הטל כמ״ש אף שמיו יערפו טל (דברים ל״ג:כ״ח) או ר״ל במאפליה: