מצודת ציון על שמואל א ד

ויערכו. ענין סדור, כמו (ויקרא ו ה): וערך עליה העולה, ורצה לומר, סדרו אנשי החיל לעמוד מול המלחמה:

ותטוש. ענין פזור והתפשטות, כמו (במדבר יא לא): ויטוש על המחנה:

וינגף. ענין הכאה, כמו (תהלים צא יב): פן תגוף באבן רגליך:

במערכה. היא מקום המלחמה, שעומדים שם סדורים:

ותהום. מלשון המייה:

העברים. בני ישראל נקראים עברים, כי אברהם אביהם היה מעבר הנהר:

שלשם. יום השלישי שלפני היום:

האדירים האלה. בכל המקרא הזה אמר בלשון רבים, לפי שאמר ׳האלהים׳ שכתוב בכל מקום בלשון רבים, לזה אמר הכל בלשון רבים:

לאנשים. רצה לומר גבורים ואמיצי לב:

רגלי. הולכי רגל, לא רוכבי סוסים:

ומדיו. ומלבושיו, כמו (לקמן יז לח): וילבש וגו׳ מדיו:

ואדמה. עפר:

יד. מקום:

מצפה. ענין תוחלת ותקוה, כמו (מיכה ז ז): ואני בה׳ אצפה:

ההמון. העם הרב:

קמה. רצה לומר כל אחת קמה, כי בעת הראות, דרך העין להתנענע, ושל עלי קמה ועמדה, כי לא ראה עוד:

נסתי. ברחתי:

המבשר. כל המספר חדשות בין טוב בין רע, נקרא מבשר:

אחורנית. לאחוריו:

בעד. נגד:

מפרקתו. הוא עצם הצואר, על שם שעשוי פרקים פרקים:

ללת. רצה לומר ללדת, ובא בחסרון הדל״ת, לפי שילדה ביללה:

ותכרע. נפלה על ברכיה:

נהפכו. ענין סבוב וגלגול, על כי בעת הגלגול מתהפך הדבר מצד אל צד, וכן (שופטים ז יג): מתהפך במחנה מדין:

צריה. הם חבלי הלידה, הבאה מהשמטת קשרי הרחם התקועים זה בזה, והוא מושאל מן צירי הדלתות, וכן (ישעיהו יג ח): צירים וחבלים יאחזון:

ענתה. השיבה:

שתה. שמה, כמו (שמות י א): למען שיתי

אי כבוד. כמו אין כבוד, ותחסר הנו״ן, כמו (איוב כב ל): ימלט אי נקי. והיא בחיר״ק, ודוגמתו (לקמן כא ט): ואין יש פה, שהיא בחיר״ק: