מצודת ציון על שמואל א ל

פשטו. התפזרו לשלול שלל:

וישבו. מלשון שביה:

לסקלו. לרגמו באבנים:

ארדוף. תחסר ה״א השאלה, ומשפטו: הארדוף, ודוגמתו (בראשית ג א): אף כי אמר אלהים, ומשפטו: האף, בה״א השאלה:

פגרו. נחלשו, ובדברי רבותינו ז״ל (שבת קכט ב): יומא דמפגרי ביה רבנן:

פלח. חתיכה, כמו (שיר השירים ד ג): כפלח הרמון:

דבלה. תאנים דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, וכן (לעיל כה יח): ומאתים דבלים:

צמוקים. ענבים יבשים, והוא מלשון (הושע ט יד): ושדים צומקים:

ואי מזה. איה העם שתאמר מזה אתה:

הגדוד. החיל:

תסגרני. תמסור אותי, כמו (עמוס א ו): להסגיר לאדום:

נטושים. מפוזרים, כמו (במדבר יא לא): ויטוש על המחנה:

וחוגגים. ענין רקידה וכרכר, כמו (תהלים קז כז): ויחוגו וינועו כשכור:

מהנשף. מהערב, כמו (ישעיהו כא ד): נשף חשקי:

ולא נעדר. ולא נחסר, כמו (שם מ כו): איש לא נעדר:

פגרו. נחלשו:

יען. בעבור:

כחלק וגו׳. וכחלק, רצה לומר כחלק זה, כן חלק זה:

לחק. לדבר קבוע:

ולמשפט. למנהג, וכפל הדבר במלות שונות:

לרעהו. לכל רעה ורעה, וכן (איוב מב י): בהתפללו בעד רעהו:

ברכה. מנחה ומתנה, כמו (לעיל כה כז): ועתה הברכה: