מצודת ציון על שמואל א כא

נבה. היא נוב, והה״א בסופה, במקום למ״ד בתחילתה:

יודעתי. כמו הודעתי:

פלוני. מלשון פלא ומכוסה:

אלמוני. מלשון, אלם, ורצה לומר אין לגלות המקום ולאומרה, כאלם לא יפתח פיו, וכן (מלכים ב ו ח): אל מקום פלוני אלמוני תחנותי:

תחת ידך. רוצה לומר ברשותך:

חול. חולין:

עצורה. מנועה, כמו (דברים י״א:י״ז וז): ועצר את השמים:

לנו. רוצה לומר מעמנו:

כתמול שלשם. רוצה לומר כתמול השלישי שלפני היום:

דרך חול. רוצה לומר ענין חולין:

המוסרים. מלשון הסרה:

נעצר. מעוכב, כמו (שופטים יג טו): נעצרה נא אותך:

האדומי. שהיה גר באדום, אבל היה ישראל מלידה:

אביר. ענין חוזק, כמו (בראשית מט כד): אביר יעקב, ורוצה לומר גדול וחשוב:

ואין. בחיר״ק כמו בציר״י, וכן (לעיל ד כא): אי כבוד:

פה. כאן:

כלי. תרגם יונתן: מני:

נחוץ. ענין מהירות רב, וכן תרגם יונתן: בבהילו:

לוטה. מכורך ומעוטף, כמו (מלכים א יט יג): וילט פניו באדרתו:

בשמלה. בבגד:

האפוד. הוא שם כולל גם לחושן:

זולתה. חוץ ממנה:

בזה. במקום הזה:

יענו. ענין הרמת קול, כמו (דברים כז יד): וענו הלוים קול רם:

במחולות. שם כלי זמר:

וישנו. מלשון השתנות וחלוף:

טעמו. ענין דבור החכמה, כמו (איוב יב כ): וטעם זקנים יקח:

ויתהולל. ענין סכלות, כמו (שם פסוק וז): ושופטים יהולל:

ויתו. ענין רושם ושריטה, כמו (יחזקאל ט ד): והתוית תיו:

רירו. רוקו, כמו (איוב ו ו): בריר חלמות:

משתגע. מראה בעצמו ענין שגעון: