מצודת ציון על שמואל א טו:לג

שכלה. מי שבניו מתים, קרוי שכול, כמו (בראשית כז מה): למה אשכל:

וישסף. תרגומו ופשח, והוא הבקיעה לשנים, כמו (איכה ג יא): ויפשחני ובדברי רבותינו ז״ל (בבא בתרא נד א): מאן דפשח דקלא: