מצודת ציון על שמואל א יא

ויחן. מלשון חניה:

בנקור. ענין נקיבה, כמו (במדבר טז יד): העיני האנשים ההם תנקר:

הרף. מלשון רפיון:

צמד. זוג, על שם שדרכם ללכת מצומדים ומחוברים:

וינתחהו. חתך כל אחד לנתחים, רוצה לומר לאברים:

בבזק. שם מקום:

לאיש. לכל איש:

כחום השמש. כאשר יתחמם השמש בגבורתו, והוא חצי היום:

ראשים. חלקים:

באשמורת. מלשון משמר:

היום. השמש קרויה יום, כמו (בראשית ג ח): לרוח היום:

ויפוצו. נתפזרו, כמו (במדבר י לה): ויפוצו אויביך: