מצודת ציון על מלכים א יח

ויחביאם. הטמינם במחבואה:

חציר. דשא:

ונחיה. ונזון, וכן (שם מה ה) למחיה שלחני:

אין. איננו פה:

עוכר. משחית ומחבל, וכן (שם לד ל) עכרתם אותי:

פוסחים. מדלגים, ויקרא כן החגר, כי בעת הלוכו נראה כדולג:

הסעיפים. המחשבות, כמו (תהלים קיט קיג) סעפים שנאתי והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן:

וינתחוהו. יחתכוהו לאברים, כמו (ויקרא א ו) ונתח אותה:

ויפסחו. ודלגו:

ויהתל. ולעג, כמו (בראשית לא ז) ואביכן התל בי:

שיח. ענין דבור, כמו (תהלים סט יג) ישיחו בי:

שיג. רצה לומר: השגת דבר חכמה:

ויתגודדו. ענין שריטת הבשר, כמו (דברים יד א) לא תתגודדו:

כמשפטם. כמנהגם:

בחרבות. מלשון חרב:

ויתנבאו. עשו עצמם כמתנבאים:

קשב. האזנה, כמו (ישעיהו כא ז) והקשיב קשב:

ההרוס. ענין שבירה ונתיצה:

תעלה. חפירה, וכן (שם ז ג) תעלת הבריכה:

ויערוך. ענין סדור:

לחכה. ענין לקיקה, כמו (שם מט כג) ועפר רגליך ילחכו, ורוצה לומר: שרפה הכל, כהלוקק בלשון:

תפשו. אחזו לבל יברחו:

ויגהר. ענין השתטחות, כמו (מלכים ב ד לד) ויגהר עליו:

אין מאומה. אין כלום:

אסור. קשור הסוסים להמרכבה:

יעצרכה. יעכב אותך, כמו (שופטים יג טז) אם תעצרני לא אוכל:

התקדרו. נחשכו, כמו (יואל ב י) שמש וירח קדרו:

וישנס. ענין חגורה, ואין לו דומה:

עד באכה. עד אשר תבוא, וכאילו ידבר למול היודע המקום: