מצודת ציון על מלכים א יב

עולנו. אמר במשל, מעול ההושם בצואר הבהמה:

את פני. לפני:

ועניתם. מלשון עניה ותשובה:

העמיס. ענין הטענת משא, כמו (בראשית מד יג) ויעמוס איש על חמורו:

יסר. מלשון יסורין והכאה:

בשוטים. הוא כעין שבט, כמו (משלי כו ג) שוט לסוס:

בעקרבים. מין קוצים, כמו (יחזקאל ב ו) ואל עקרבים אתה יושב:

סבה. ענין הקפת הדבר והגורם לה:

וירגמו. השלכת האבנים נקראת רגימה:

התאמץ. מלשון אומץ, רוצה לומר: התחזק:

ויפשעו. מרדו, כמו (מלכים ב ח כב) ויפשע אדום:

בדא. ענין המצאת הכזב, כמו (נחמיה ו ח) מלבך אתה בודאם: