מצודת ציון על שמואל ב ה

עצמך. מלשון עצם:

לך. עליך:

היבוסי. שם אומה, ישבו במחוז בפני עצמו בירושלים:

הנה. להמקום הזה:

מצודת. ענינו מבצר חזק, כמו (ירמיהו מח מא): והמצודות נתפשה:

בצנור. שם המגדל:

וביתה. מבפנים:

וחרשי. אומנים, כמו (שמות לה לה): חרש וחושב:

קיר. כותל:

נשא. ענין הרמה:

וינטשו. והתפשטו, כמו (שופטים טו ט): וינטשו בלחי:

בבעל. במישור, כמו (יהושע יג ה): מבעל גד:

פרץ. מלשון פרצה ושבר:

וישאם. ושרפם, כמו (נחום א ה): ותשא הארץ מפניו, ובמשנה (ראש השנה פרק ב משנה ב): משיאין משואות:

הסב. מלשון סבוב:

בכאים. אילנות שגדלים בהם תותים וכן (תהלים פד ז): בעמק הבכא:

צעדה. מלשון צעד ופסיעה:

תחרץ. תנענע ממקומך להלחם, כמו (שמות יא ז): לא יחרץ כלב לשונו, ופירושו: לא נעה לשונו לנבוח: