מצודת ציון על שמואל ב יב

ראש. עני ודל, כמו (משלי י ד): ראש עשה כף רמיה:

אין כל. לא כלום:

ויחיה. ענין הספקת הצורך, כמו (בראשית מה ה): למחיה שלחני:

הלך. ההולך בדרך:

לאורח. הוא ההלך שאמר, והוא האיש הבא אליו אשר יאמר, וליופי המליצה אמר במלות שונות:

עקב. בעבור, כמו (דברים ז יב): עקב תשמעון:

כהנה. כמו שיש לך:

מקים. מעמיד:

העביר. הסיר ומחל:

אפס. הוא כענין רק, כמו (במדבר כג יג): אפס קצהו:

נאץ נאצת. ענין כעס ובזיון, כמו (נחמיה ט יח): ויעשו נאצות גדולות:

ויגוף. היא מכת החולי:

ויאנש. ענין כבדות החולי, כמו (מיכה א ט): אנושה מכותיה:

ברה. היא אכילה מועטת, כמו (לעיל ג לה): להברות את דוד:

מתלחשים. מדברים בלחש ובחשאי:

ויבן. מלשון הבנה:

ויסך. משח בשמן:

ויחלף. ענין תמורה:

האוכל. מלשון יכולת:

ידידיה. רוצה לומר אהוב לה׳, כי ידיד הוא ענין אהבה:

וחנה. מלשון חניה:

במגרה. כלי מלא פגימות עשויה לכרות העצים, ועל כי דרכה לכרות בגרירה, קרויה מגרה, וכן (מלכים א ז ט): מגוררות במגרה:

ובחריצי הברזל. כלי ברזל מלאה חריצים עשויה לדוש בה, כמו שכתוב (ישעיהו כח כז): כי לא בחרוץ יודש קצח:

ובמגזרות. הם הגרזנים שמבקעים בהם העצים, והוא מתהפך, כמו כבש כשב:

במלבן. מלשון לבנים: