מצודת ציון על מלכים ב יט:כח

ושאננך. הוא מלשון שאון והמייה:

חחי. הוא הטבעת המושם בפי הבהמה שעסקיה רעים, למושכה על ידו, וכן (יחזקאל כט ד): ונתתי חחים בלחייך:

ומתגי. הוא כעין רסן, כמו (משלי כו ג): מתג לחמור: