מצודת ציון על מלכים ב יט

ותוכחה. מלשון ויכוח וברור דברים:

ונאצה. ענין בזיון, כמו (שמואל א ב יז): כי נאצו האנשים:

משבר. הוא מקום מושב היולדות, וכן (הושע יג יג): במשבר בנים:

אולי. הלואי, כמו (שמואל ב טז יב): אולי יראה ה׳ בעיני:

והוכיח. נתווכח:

גדפו. חרפו:

רוח. רצון, כמו (יחזקאל א יב): אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת:

ישיאך. יסית ויפתה אותך:

פקח. פתח כמו (זכריה יב ד): אפקח את עיני:

כרמלו. מקום שדות וכרמים משובחים, קרוי כרמל:

קרתי. חפרתי אחר מקור, והוא מלשון (משלי ל יז): יקרוה עורבי נחל, שהוא ענין נקב ובקוע:

זרים. שוטפים, כמו (חבקוק ג י): זרם מים עבר:

ואחריב. מלשון חורב ויובש:

פעמי. רגלי:

יאור. ענין נהר ונחל:

מצור. ענין חתק, והוא מלשון צור:

להשות. מלשון שאיה ושממון, כמו (איוב ל ג): אמש שואה ומשואה:

גלים. הוא כענין תל:

נצים. פרחים, כמו (שיר השירים ז יג): הנצו הרמונים:

חתו. נשברו:

ושדפה. מלשון (מלכים א ח ל): שדפון ירקון, והוא לקות הזרע:

התרגזך. ענין תנועת חרדת המהירות, וכן (ישעיהו כג יא): הרגוז ממלכות:

ושאננך. הוא מלשון שאון והמייה:

חחי. הוא הטבעת המושם בפי הבהמה שעסקיה רעים, למושכה על ידו, וכן (יחזקאל כט ד): ונתתי חחים בלחייך:

ומתגי. הוא כעין רסן, כמו (משלי כו ג): מתג לחמור:

ספיח. הוא הצומח מהגרעין הנופל מאליו, כמו (ויקרא כה ה): ספיח קצירך:

סחיש. ענינו ספיחי ספיחים, או ספיחי האילנות, ואין לו דומה:

יורה. ישליך:

ולא יקדמנה. לא יערוך לפניה, כי התרגום של ׳לפני׳, הוא ׳קדם׳, וכן (מיכה ו ו): במה אקדם ה׳:

סללה. הוא צבור העפר ששופכין מול העיר, ועולים בה להלחם, וכן (ירמיהו ו ו): ושפכו על ירושלים סוללה:

וגנותי. מלשון הגנה: