מצודת ציון על דברי הימים ב כט

התקדשו. הטהרו:

הנדה. מל׳ נדידה:

עורף. הוא אחורי הפנים:

לזעוה. מל׳ זיע וחרדה כמו ונתתים לזעוה (ירמיה טו):

לשמה. לתמהון:

ולשרקה. כן יקרא הקול הנעשה בקבוץ השפתים ודרך בני אדם לעשותם על דבר חשוב שנחרב וכן ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה (שם יט):

תשלו. ענין שכחה ושגגה כמו על השל (ש״ב ו):

ויחלו. התחילו:

הזניח. ענין עזיבה כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב):

וצפירי עזים. ושעירי עזים וכן צפירי חטאת (עזרא ח):

במצלתים וגו׳. שמות מיני כלי זמר:

החל. התחיל:

כרעו. נפלו על ברכיהם:

ויקדו. ענין כפיפת הקדקוד:

ויען. ענין הרמת הקול כמו וענו הלוים וכו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד):

להפשיט. להסיר העור:

בחלבי. עם חלבי כמו הרק אך במשה (במדבר י״ב:ב׳) ומשפטו עם משה:

ותכין. מל׳ הכנה: