מצודת ציון על הושע ה

ושחטה. מל׳ שחיטה:

שטים. ענין הסרה מדרך הטוב כמו ואת כי שטית (במדבר ה):

העמיקו. מל׳ עומק:

מוסר. מלשון יסורין:

נכחד. ענין מניעה כמו ולא כחדו מאבותם (איוב ט״ו:י״ח):

לא יתנו. לא יעזבו וכן ולא נתן סיחון (במדבר כ״א:כ״ג):

מעלליהם. מעשיהם:

וענה. ענין הכנעה והשפלה כמו מאנת לענות מפני (שמות י׳:ג׳):

גאון. מלשון גאוה ורוממות:

חלץ. ענין השמטה והסרה כמו צדיק מצרה נחלץ (משלי י״א:ח׳):

חלקיהם. כן יקרא אחוזת השדה כמו ואכלה את החלק (עמוס ז׳:ד׳):

חצוצרה. שם כלי נגון:

הריעו. מל׳ תרועה והרמת קול:

לשמה. מלשון שממון:

תוכחה. מל׳ ויכוח:

כמסיגי גבול. אמר בל׳ שאלה כמי שמחזיר הסימן לתוך שדה חבירו להרחיב גבולו כמ״ש לא תסיג גבול רעך (דברים י״ט:י״ד):

עברתי. מל׳ עברה וזעם:

עשוק. ענין שדידה וגזל:

רצוץ. ענין שבירה וכתיתה כמו עשוק ורצוץ (שם כח):

הואיל. ענין רצון כמו ויואל משה (שמות ב):

צו. מל׳ צואה:

כעש. היא הרמה האוכלת הבגדים כמו כבגד יאכלם עש (ישעיהו נ״א:ח׳):

וכרקב. תולעת הגדלה בעץ נרקב:

מזורו. כן נקרא המכה ע״ש שזורים עליה אבק מסממני׳ המרפאין וכן ישימו מזור תחתיך (עובדיה א׳:ז׳):

ירב. הוא אשור ויקרא בשני השמות וכן מנחה למלך ירב (לקמן י):

יגהה. ענין רפואה כמו ייטב גהה (משלי יז):

כשחל. וככפיר הם שמות האריה:

ישחרונני. ענין דרישה כמו שוחר טוב (שם יא):