מצודת ציון על יחזקאל מ

בעצם. ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך (תהילים קל״ט:ט״ו):

ויניחני. מל׳ הנחה:

כמבנה. מל׳ בנין:

ופתיל. חוט כפול ושזור כמו פתיל תכלת (שמות ל״ט:ל״א) והוא קו המדה:

וקנה. מטה ומקל:

וטופח. כן יקרא מדת ד׳ אצבעות אגוד יחד:

במעלותיו. הם המדרגות שעולין דרך בם:

סף. כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים (עמוס ט):

והתא. ענין חדר מה וכן אל תא הרצים (מלכים א י״ד:כ״ח) ויקרא כן על כי הוא בגבול גוף הבנין והוא מל׳ תתאו לכם (במדבר ל״ד:ז׳) שהוא ענין גבול:

אולם. ענין בית שער ועשויה כעין כפה ממעל:

מהבית. מבפנים:

ואילו. כן יקראו המזתות על כי היו עגולים כאילן אלה:

מפה. מכאן וכן עד פה תבוא (איוב ל״ח:י״א):

וגבול. ר״ל מקום פנוי מבלי בנין:

ועל פני. הוא ענין גובה ע״ש שפני האדם הוא בגובה הגוף:

האיתון. ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיה כ״א):

על. כמו עם:

לפני. ענין גובה:

אטומות. ענין סתימה כמו אוטם אזנו (שם לג):

אל התאים. ר״ל בהתאים אל במקום בי״ת וכן ואל הארון (שמות כה):

אליהמה. הם המזוזות:

לאלמות. מל׳ אולם:

ואל איל. והאיל הוא המזתה:

לשכות. חדרים כמו ויביאם לשכתה (ש״א ט):

ורצפה. ענין הצעת אבנים למדרך הרגל וכן על רצפת בהט ושש (אסתר א׳:ו׳):

כתף. צד ועבר:

לעומת. נגד:

עולותיו. מעלותיו:

ידיחו. ענין רחיצה ושטיפה במים:

אליהם. אצלם בסמוך להם:

גזית. מל׳ גזיזה ור״ל מסותתות ביושר:

ויניחו. הוי״ו יתירה:

והשפתים. ת״י ענקלין והם ווין על רביעית הארז שעל העמודים כפופים ראשיהם למעלה שתולין בהם הקרבנות ומפשיטין אותן:

מוכנים. מל׳ הכנה וקביעות:

בבית. מבפנים:

שרים. מלשון שיר ור״ל משוררים:

ופניהם. ר״ל פתחיהם שהוא פני הבית:

לכהנים. משרתי ה׳ יקראו כהנים ואם אינם מבני אהרן:

מרובעת. מלשון רבוע:

הבית. כן יקרא ההיכל כי היה מקורה כעין בית ולא כן החצירות: