מצודת ציון על יחזקאל כא

והטף. הוא מל׳ נטיפה והזלה ומושאל בענין הדבור כמו אל תטיפו יטיפון (מיכה ב׳:ו׳):

מצית. ענין הבערה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):

ואכלה. ושרפה:

לח. מל׳ לחות ורטיבות:

תכבה. מל׳ כבוי:

להבת שלהבת. עניינם אחד ובא הכפל לחזק:

ונצרבו. ענין שריפה כמו כאש צרבת (משלי טז):

כל בשר. כל אדם:

אהה. ענין לשון צעקת יללה:

מתערה. הוא תיק החרב וכן וישלפו מתערה (ש״א י״ז):

ורפו. מלשון רפיון ויאמר על הנבהל ומתייאש:

וכהתה. ענין עכירות וחושך כמו כהה הנגע (ויקרא יג):

ונהיתה. מל׳ היה:

הוחדה. מל׳ חדידה ושנון:

מרוטה. ענין לטוש וצחצוח כמו נחושת ממורט (מלכים א ז):

ברק. להט וזוהר כמו וברק חנית (נחום ג):

שבט. שרביט:

לתפוש. ענין אחיזה:

בכף. בכף היד:

היא הוחדה חרב. כמו הפך היא חרב הוחדה וכן כל רבים עמים (תהילים פ״ט:נ״א):

והילל. מל׳ יללה:

מגורי. ענין קבוץ ואסיפה כמו אוגר בקיץ (משלי י):

אל חרב. כמו בחרב וכן ואל הארון (שמות כה) ור״ל ובהארון:

את עמי. עם עמי:

ספק. ענין הכאה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כ״ד:י׳):

ירך. הוא צד האדם:

בוחן. ענין חתק כמו אבן בוחן (ישעיה כח):

ומה. עניינו כמו ולמה וכן מה יתאונן אדם חי (איכה ג׳:ל״ט):

והך. מל׳ הכאה:

ותכפל. מל׳ כפל:

שלישתה. מל׳ שלשה:

החודרת. מל׳ חדר:

למוג. ענין המסה:

המכשולים. ענין התשות ונפילת הכח:

אבחת. עניינו כמו טבחת בחלוף אל״ף בטי״ת באטב״ח:

אח. כמו האח והוא ענין לשון יללה:

מעוטה. ענין עטיפה וכריכה כמו מעטה תהלה (ישעי׳ סא):

התאחדי. מל׳ אחד:

השימי. מל׳ שימה:

השמילי. מל׳ שמאל:

אנה. להיכן:

מועדות. מזומנות דמו מועדים לפני היכל ה׳ (ירמיה כ״ד):

והניחותי. מלשון מנוחה ויאמר על השקטת הכעס וכן והניחותי חמתי בך (לעיל טז):

ויד. מקום כמו יד אבשלום (ש״ב יח):

ברא. מל׳ ברירה כמו ברו לכם איש (ש״א יז):

את רבת. אל רבת וכן ואת יהודה כמו וירדפו אל מדין (שופטים ז):

בצורה. מל׳ מבצר:

לקסם קסם. ענין כשוף:

קלקל. ענין לטישה וזכוך כמו והוא לא פנים קלקל (קהלת י׳:י׳) והוא מל׳ נחושת קלל (לעיל א):

בתרפים. צלמים מגידים עתידות ע״י כישוף כמו ותגנוב רחל את התרפים (בראשי׳ לא):

כרים. כעין אילים עשויים מברזל ובהם מנגחים בחומה להפילה כמוזכר ביוסיפון וכן ושים עליה כרים (לעיל ד):

סוללה. הוא תל העפר מול החומה לעלות עליה להלחם על העיר:

דיק. כעין מגדל מעץ מול העיר והוא מתחבולות המלחמה:

שבועי שבועות. מל׳ שבועה:

עלילותיכם. מעשיכם:

חלל. מחולל והוא הפוך הקדושה:

בא. ענין שקיעה כי בא השמש (בראשית כח):

יומו. השמש תקרא יום כמו לרוח היום (בראשית ג׳:ח׳) ור״ל הצלחתו המאיר׳ כשמש:

קץ. סוף:

המצנפת. כובע המיוחדת לחשובים ומושלים:

עוה. מל׳ עות ועקום:

אשימנה. מלשון שימה:

פתוחה. שלופה מתערה כי בהיותה בתערה כאלו היא סגורה:

להכיל. ענין החזקה וסבל כמו כי מזבח וכו׳ קטן מהכיל (מ״א ח):

בחזות. ענין ראיית הכוכבים כמו החוזים בכוכבים (ישעי׳ מז):

אל צוארי. עם צוארי ר״ל דומה להם:

בא. ענין שקיעה:

יומם. כן תקרא השמש ור״ל שמש הצלחתם:

תערה. הוא תיק החרב:

מכורותיך. מגורותיך כמו מכורותיך ומולדותיך (לעיל טו):

זעמי. ענין כעס:

עברתי. מלשון עברה וקצף:

אפיח. ענין נשיבת האויר להבעיר האש:

בוערים. מבעירים אש:

חרשי משחית. אומני השחתה: