מצודת ציון על יחזקאל טז

מכורותיך. מגורותיך כי גיכ״ק מתחלף וכן כלי חמס מכרותיהם (בראשי׳ מט):

שרך. הוא הטבור כמו שררך אגן הסהר (ש״ה ז):

למשעי. ענין החלקה כי חלקת צואריו (בראשית כ״ז:ט״ז) תרגם אונקלוס שעיעות צוארוהי:

והחתל. ענין כריכה כריכה בבגדים וכן וערפל חתולתו (איוב לח):

חסה. מל׳ חס וחמלה:

בגועל. ענין מאוס ותיעוב כמו וגעלה נפשי אתכם (ויקרא כ״ו:ל׳):

נפשך. ר״ל גופך וכן וריקה נפשו (ישעיה כט):

מתבוססת. ענין גלגול ורמיסה כמו כפגר מובס (שם וז):

חיי. כמו תחיי:

רבבה. ר״ל הרבה רבבות ורבוא הוא עשרת אלפים:

ותרבי. ענין גדול ואמון כמו רבתה גוריה (לקמן יט):

בעדי עדיים. ענין קשוט כמו ותעד נזמה (הושע ב׳:ט״ו) ור״ל בהטוב והיפה שבעדיים ודוגמתו מלך מלכים (לקמן כו):

נכונו. מל׳ הכנה ר״ל מתוקן כל צרכן בענין הגדול:

ערום. הוא המחוסר המלבוש:

ועריה. מגולה כמו מקורה הערה (ויקרא כ):

דודים. ענין אהבה וחיבה:

כנפי. הוא שולי הבגד:

ואשטוף. ענין הדחה ורחיצת הטנוף:

ואסוכך. מלשון סיכה ומשיחה:

רקמה. מעשה רוקם בחלוף הגוונים:

ואנעלך. מל׳ נעל:

תחש. שם בריה כמו ועורות תחשים (שמות כה):

ואחבשך. ענין חגורת האזור כמו ויחבש את חמורו (בראשי׳ כב) ור״ל קשר אזורו:

בשש. הוא פשתים:

צמידים. הם הנתונים על הזרוע וכן ושני צמידים על ידיה (שם כד):

ורביד. ענק לתכשיט וכן וישם רביד הזהב (שם מא):

גרונך. צוארך וכן קרא בגרון (ישעיה נח):

נזם. שם העדי הנתון על החוטם:

ועגילים. כן יקראו נזמי האוזן על שהם עגולים במראיהם:

כליל. מל׳ כל וכן כליל תקטר (ויקרא ו):

במות. מקומות גבוהות כמו במתי ארץ (דברים לב):

טלואות. ענין חלוף הגוונים כמו ונעלות בלות ומטולאות (יהושע ט׳:ה׳):

וקטרתי. הוא מיני בושם מעורבבים ונותנים על האש להריח:

ניחוח. מל׳ נחת רוח:

בהעביר. מל׳ העברה והולכה:

גב. מל׳ גובה:

רמה. מל׳ רם וגובה:

אל כל. בכל ובא מלת אל במקום בי״ת וכן ואל הארון (שמות כה) ור״ל ובהארון:

ותתעבי. מל׳ תעוב ומיאוס:

ותפשקי. ענין פתיחה והרחבה כמו פושק שפתיו (משלי יג):

אל בני מצרים. את בני מצרים:

שכניך. מלשון שכן:

בשר. כן יקרא אבר התשמיש וכן רר בשרו (ויקרא טו):

ואגרע. מל׳ גרעון וחסרון:

הקיך. ר״ל מזון קבוע וכן ואכלו את חוקם (בראשית מז):

בנפש. ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (שם כג):

הנכלמות. מל׳ כלימה ובושה:

זמה. ענינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע י):

כנען. ענינו תגר וסוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה (שם יב):

מה. המלה ההיא באה להפלגת הדבר וכן מה רב טובך (תהלים לא):

אמולה. גזורה וכרותה כמו כי אומלל אני (שם ו):

לבתך. מל׳ לב:

שלטת. מושלת וגברתנית:

לקלס. ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (לקמן כב):

אתנן. כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה (דברים כ״ג:י״ט):

נדה. על מתן הזונה יאמר וקרוב הוא ללשון נדוניא המוזכר בדרז״ל:

ותשחדי. מל׳ שוחד:

נחושתך. ענינו תחתית הדבר וכן וחרה נחושתה (לקמן כד) ובמשנה למטה מנחושתו של תנור (כלים פ״ח):

גלולי. המאוסים כגלל של רעי:

ערבת. ענין נעימות ומתיקות כמו ושנתי ערבה לי (ירמיה לא):

על כל. עם כל וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה):

וקנאה. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):

ונתצו. ענין שבירה וכתיתה:

והפשיטו. ענין הסרת המלבוש:

ועריה. מגולה ערוה:

קהל. קבוץ עם:

ורגמו. ענין השלכת אבנים:

ובתקוך. ענין בקיעה כי תרגומו הוא ויבזעינך וכן ויבקעו המים (שמות י״ד:כ״א) ת״א ואתבזעו מיא:

בחרבותם. מל׳ חרב:

והשבתיך. ענין בטול והסר כמו שבת נוגש (ישעיה יד):

והניחותי. מלשון מנוחה ויאמר כן על השקטת הכעס וכן והנחותי חמתי (לקמן כא):

קנאתי. כעסי:

ושקטתי. ענין מנוחה:

ותרגזי. ענין כעס:

הוא. הוא כמו הנה וכן הא לכם זרע (בראשית מו):

הזמה. ענין גנות ורשע:

המושל. מל׳ משל ומליצה:

גועלת. ענין הקאה והפלטה אל החוץ וכן שורו עבר ולא יגעיל (איוב כא):

ובנותיה. הם הכפרים הסמוכים לה:

קט. הוא מלשון קוטן ונפלה הנו״ן ועם שאמר כמעט אמר קט למעט יותר:

גאון. מל׳ גאוה:

ושלות השקט. כפל הדבר במ״ש לרוב השלוה:

החזיקה. ענין אחוזה ועל הצדקה יאמר:

ותגבהינה. מל׳ גבהות וגאוה:

שאי. מל׳ משא וסבל:

פללת. ענין משפט כמו ופללו אלהים (ש״א ב):

התעבת. מל׳ תעוב:

ושבתי. מל׳ השבה:

שביתהן. מל׳ שביה:

בתוכהנה. בתוכן:

לקדמותן. מל׳ קודם:

גאוניך. ענין גבהות וממשל רב וכן גאון יעקב (תהלים מז):

בנות ארם. ערי ארם:

השאטות. ענין בזיון כמו בשאט בנפש (לקמן כה) והוא מל׳ ארמי כי ויבז עשו (בראשית כ״ה:ל״ד) ת״א ושט עשו:

אלה. ענין שבועה כמו אלה וכחש (הושע ד):

לבנות. ר״ל לכפרים הנכנעות אל העיירות: