מצודת ציון על קהלת י

יבאיש. ענין סרחון:

יביע. מלשון נביעה:

רוקח. מעורב בבשמים כמו רוקח מרקחת (שמות ל כה):

יקר. ענין חשיבות כמו אבנים יקרות (מ״א ז ט):

רוח. ענינו כעס וחימה כמו ינחל רוח (משלי יא כט):

תנח. ענין עזיבה:

מרפא. מלשון רפיון:

יניח. מלשון הנחה:

הסכל. הכסיל:

במרומים. מלשון מרום וגובה:

רבים. רוצה לומר גדולים:

בשפל. מקום נמוך:

חופר. כורה:

גומץ. גומא ובור ואין לו חבר ומענינו יובן פתרונו:

ופורץ. ענין הריסה:

גדר. כותל אבנים:

ישכנו. מלשון נשיכה ונכיתה:

מסיע. מלשון הסעה ועקירה ממקומם כמו ויסיעו אבנים גדולות (מ״א ה יא):

יעצב. מלשון עצבון:

בוקע. ענין חתוך:

יסכן. מלשון סכנה:

קהה. ענינו עכירות וחושך כמו והנה כהה הנגע (ויקרא יג נו), ובאה הקו״ף במקום הכ״ף כי גיכ״ק מתחלף:

קלקל. ענין לטישה וזכוך כמו קלקל בחצים (יחזקאל כא כו) והוא מלשון נחושת קלל (שם א):

וחילים. אנשי חיל יוצאי מלחמה:

ויתרון. מלשון יתר ומרובה:

הכשיר. ענין ישר וטוב:

ישוך. מלשון נשיכה:

לחש. הם דברים ידועים ידבר על הנחש שלא ישך ועל שהדרך לאומרו בשפלות קול לכן יקרא לחש:

לבעל הלשון. זה המלשין ומדבר לשון הרע:

תבלענו. ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ב ב):

תיגענו. מלשון יגיעה:

אי לך. אוי לך וכן ואי לו האחד שיפול (לעיל ד י):

נער. רוצה לומר עושה מעשה נערות:

אשריך. ענין שבח והלול כמו כי אשרוני בנות (בראשית ל יג):

בן חורים. כן יקראו הגדולים אנשי השם כמו ולחורים ולסגנים (נחמיה ב טז):

בשתי. מלשון שתיה:

בעצלתים. מלשון עצלות ורוצה לומר ידים עצלתים, ולזה אמר בלשון רבים:

ימך. ענין עניות ודלות כמו כי ימוך אחיך (ויקרא כה כה):

המקרה. התקרה המסכך על הבית:

ידלוף. ענין הזלה וטפטוף כמו דלף טורד (משלי כז טו):

לשחוק. ענין שמחה וחדוה:

לחם. סעודה גדולה קרוי בשם לחם וכן עבד לחם רב (דניאל ה א):

חיים. רוצה לומר בריאים כמו עד חיותם (יהושע ה) שרוצה לומר עד שנתרפאו ונעשו בריאים:

יענה. מלשון עניה והשבת שאלה, ואמר בלשון שאלה ומליצה ודוגמתו אענה את השמים וגו׳ (הושע ב כג):

במדעך. בדעתך ובמחשבתך:

תקלל. מלשון קלות ובזיון: