מצודת דוד על זכריה ח:יב

כי זרע השלום. ר״ל כי הצלחת הזרע מביא השלום כי בהעדר התבואה עין בריה צרה בחברתה והוא סבה אל השנאה והמריבה ולא כן כשהברכה מצויה:

פריה. הראויה לתת:

את יבולה. התבואה הראויה לפי מיטב השדה:

והנחלתי. ר״ל לא במקרה באו הטובות האלה אבל אני הנחלתי את כל אלה וכאשר ייעדו הנביאים כמ״ש העוד הזרע וגו׳ מן היום הזה אברך (חגי ב׳:י״ט) ומוסב למעלה לומר כמו שנתקיים הדיבור הזה כן יתקיימו דברי: