מצודת דוד על זכריה ג:ט

כי הנה האבן וגו׳. ר״ל מוכן הוא האבן ההושם ביסוד בנין בית העתיד ע״י כ״ג מזרע יהושע אשר יכהן אז ר״ל כבר הגזירה ההיא גזורה:

על אבן אחת. ועל כל אבן מאבני הבנין יהיה שבעה עינים ר״ל שמירות רבות יהיה מאת המקום ב״ה על הבנין ההוא:

הנני מפתח פתוחה וגו׳. המקום ב״ה בעצמו יחקוק צורות על האבנים ליפותם ר״ל הוא יתן כח ועזר על המלאכה:

ומשתי וגו׳. ביום אחד ר״ל בפעם אחת אסיר עון הארץ ההיא כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו עוד ולא ימצא עוד עון: