מצודת דוד על שיר השירים ח:יב

כרמי שלי לפני. ושלחתי אמרי לאמר כרמי שלי יהיה לפני, רוצה לומר אני אשימה עליו עין לשמרו:

האלף וגו׳. האלף כסף שלקח כל שומר בזמנו יהיה לך כי אתה תקחם:

ומאתים וגו׳. כאומרת לא בלבד האלף תקח אשר הרבית לתת יותר מהראוי, כי אף המאתים כסף שהוא הראוי לתת לשומרים, הנה עתה כשאשמור אני תקח גם את זאת, ולא תוציא כלום על שכר השמירה והנמשל הוא לומר בעת הגאולה העתידה תבקש מלכות יהודה שכל עדת בני ישראל תהיה תחת ממשלתה, ויהיו אם כן עשרת השבטים לה׳ להאמין בו, לא כמו שהיו מאז שמלכיה הדיחוה מאחרי ה׳. גם המאתים המרמזים על שני השבטים יהודה ובנימין, גם הם יהיו אחרי ה׳, ואיש את אחיו יעזורו: