מצודת דוד על שיר השירים ח:י

אני חומה. ענתה החשוקה ושלחה אמריה לומר, הלא אני כחומה, כי שמרתי מקום בתולי ולא שכב מי אותי ועם כי שדי המה גדולות כמגדלות המעוררים תאות הנואפים, מכל מקום אני שמרתי את עצמי. וכאילו אומרת הואיל וכן ראוי אם כן אני לשבת בארמון כסף, ותשב הקרובה עמדי. והנמשל הוא כאילו בית יהודה תשיב לומר הלא אני לא דבקתי בעובדי גלולים, ויש בי בעלי חכמה ומדע להניק אותי מחלב חכמת התורה, וראויה אני לשוב מהגולה ולבנין בית המקדש ובעבורי ישובו גם המה לארצם ויזכו לבנין בית המקדש:

אז הייתי וגו׳. היתה משתבחת לפני הנערות ; ואמרה אז כשדברתי הדברים האלה הייתי בעיניו יקרה ונכבדת כדרך שמייקרין למחזרת אחר השלום ומוצאת אותו, כי הוטב בעיניו מה שהייתי מחזרת אחר שלום הקרובה והנמשל הוא לאחדים עם המשל: