מצודת דוד על תהילים פז

יסודתו. יסוד השיר הזה הוא לדבר במהללי הררי קדש והם ציון וירושלי׳‎:

כל משכנות. כי אף שכל א״‎י אהובה היא למקום מ״‎מ שערי ציון אהוב לפניו יותר מהכל:

נכבדות. וזה לפי שמדובר בך אתה ציון אמרות נכבדות כי סנהדרין יושבים בה ועוסקים בתורה ולזה תקרא עיר אלהים עד עולם:

אזכיר. אמרו במקום ה׳‎ לעתיד אזכיר את מצרים ובבל על יודעי ואהובי להביאם אל ציון הנה כן אזכיר פלשת וכו׳‎ להביאם שמה כי יאמר הלא זה יולד שם בציון ר״‎ל תולדות אבותיו מציון הוא ולזה החזירוהו למקומו:

ולציון יאמר. המבשר יבשר את ציון ויהיה נאמר לה הנה הובא כל איש ואיש אשר יולד בה:

והוא. מי שבידו לכונן הוא יכונן אותה להיות עליון:

ה׳‎ יספור וגו׳‎. בעת יכתוב את העמים יספור אז את ישראל הנבלעים בתוכם ויברור אותם ויאמר הלא זה מילדי העברים מעולם מימי אבותיו אשר נולדו בציון ולי המה:

ושרים. אז ישוררו כמו המנגנים בחלילים, ויאמרו כל עיוני והבטתי ותוחלתי המה בך: