מצודת דוד על תהילים ו

ואל בחמתך. כפל הדבר במ״‎ש:

חנני. לבל תוסיף עוד לחרות בי כי הלא אומלל אני ודי בזה:

רפאני. הוסיף לשאול ואמר רפאני מן המכות אשר עברו עלי מאז כי הלא נבהלו עצמי:

ונפשי. ואף נפשי נבהלה וא״‎כ עד מתי אהיה עוד נגוע ומוכה הלא עצם הפורעניות בא לגלות אוזן למוסר והנה כבר נבהלתי וקבלתי המוסר:

שובה ה׳‎. לזה שובה להוציא נפשי מהצרה והושיעני למען חסדך אף אם עדיין לא נפרעתי כפי חטאי:

כי אין במות. כי אם אמות מהצרה הבאה שוב לא אזכיר שמך כי מי הוא הנותן הודאה בקבר הלא חי חי הוא יודוך:

יגעתי. נעשיתי עיף ויגע במה שאני מתאנח בכל עת:

אשחה. אני משיט את מטתי במי הבכי כדבר השט על פני המים:

בדמעתי. אני מתיך ומרטיב ערשי בדמעות עיני וכפל הדבר במ״‎ש:

עששה מכעס. מחרון האויב בלו עיני:

עתקה. בעבור צרותי כהה עיני כאלו נתיישנה בזוקן וא״‎כ די בכל הצרות אשר כבר עברו עלי:

סורו. לכו ממני כי לא תוכלו לי מעתה כי נתקבלה תפלתי:

שמע וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

יבושו. בראותם הצלחתי:

ויבהלו. כדרך אדם התמה ונבהל בראות דבר אשר חשב לנמנע:

ישובו. אז יהיו חוזרים מרעתם לבקש שלומי וברגע ההיא יבושו ולא לאחר זמן כי אמחול להם על מה שעשו בי ולא תזכרנה עוד להיות להם לבושה: