מצודת דוד על תהילים מב:ד

היתה לי וגו׳‎. דמעות בכיותי המה לי במקום הלחם ר״‎ל ישבעו אותי כאלו אכלתי לחם כי דמעות הבכי ימנעו האכילה וכן נאמר בחנה ותבכה ולא תאכל (ש״‎א א):

באמור. בעבור שאויבי אמרו לי איה אלהיך אם אלהים הוא יקום ויעזרך: