מצודת דוד על תהילים כט

בני אלים. הם המלאכים:

הבו לה׳‎. חוזר ומפרש מהו ואמר הבו לה׳‎ כבוד ועוז ר״‎ל שבחו ואמרו הכבוד והעוז המה לה׳‎:

כבוד שמו. הכבוד הראוי לשמו כי כל שמותיו מורים על כבודו:

בהדרת. במקום שהוא מהודר בקדושה והוא בה״‎מ:

קול ה׳‎. אז ישאג קול ה׳‎ להחריד הנמשלים לנחלי מים:

הרעים. ירעם בקול:

ה׳‎ על מים רבים. ה׳‎ ירעם בקול על הנמשלים למים רבים וכפל הדבר פעמים ושלש להתמדת הדבר:

בכח. ישאג בכח רב:

בהדר. בעבור להדר ולפאר את ישראל להיות להם למחסה:

ארזים. הוא משל על אנשים גבורים וחזקים:

וירקידם. בתנועת הרעדה:

לבנון ושריון. כפל המליצה מארזים:

חוצב. כורת להבות אש לשלחם על פני הארץ והם הברקים והמה יחרידו את העובדי גילולים:

יחיל מדבר. ירעיד יושבי מדבר:

מדבר קדש. שהיא גדולה ורחבה:

ויחשוף יערות. כי ישבר ויפיל כל עצי היערות וישארו א״‎כ היערות מגולים ופנוים מן האילנות והכל הוא דרך משל על מפלת אויבי ה׳‎:

ובהיכלו. כל הבאים בבית המקדש יאמרו הנה עתה נראה כבודו:

ה׳‎ למבול ישב. כמו בעת שהיה המבול ישב ה׳‎ לבדו כי הכל נשטף ונודע אז שהוא המושל בכל:

וישב. רצה לומר כ״‎כ בימי המשיח ישב הוא לבדו למלך לעולם אזי כולם יכירו כי הוא בורא עולם:

ה׳‎ עוז. אז יתן ה׳‎ החוזק לעמו ויברכם בשלום: