מצודת דוד על תהילים כז

ה׳‎ אורי. הלא ה׳‎ מאור לי בעת צרה א״‎כ ממי אירא:

בקרוב. בעת קרבו רשעים לבוא עלי לאכול בשרי והמה לי לאויבים ובודאי לא יחזרו מדעתם אבל בעת ההיא עזרני ה׳‎ והמה כשלו ונפלו ונמלטתי מידם:

בזאת. באמירה הזאת שאמרתי והוא ה׳‎ אורי וישעי:

שבתי. שאשב בבית ה׳‎ טוב לי:

לחזות. לראות בנעימות תורת ה׳‎:

ולבקר. לדרוש בהיכלו בדבר מצות ה׳‎:

כי יצפנני. ביום בוא האויב הסתירני בסוכתו ולא יכלו לי:

בצור. היה מרומם אותי להתגבר עליהם כאלו עמדתי על צור גבוה כי כן הדרך שהעומד ממעל הוא מתחזק על העומד מתחת:

ועתה. כאומר הנה עכ״‎ז הייתי מוטרד במלחמה ולזה אבקש עתה ממך שראשי ירום על אויבי מסביב שלא ילחמו עוד בי:

ואזבחה. ואז אזבח זבחים ואריע בשמחה יותר מאלו ילחמו בי ונצחתי אותם:

קולי אקרא. קולי אשר אקרא:

לך. בשליחותך אומר לי לבי בקשו פני וכן אעשה כי את פניך ה׳‎ אבקש:

אל תט. אל תטה את עבדך לנפול ביד האף הלא מעולם היית עזרתי לזה גם עתה אל תטשני:

עזבוני. לא נתנו לי די מחסורי:

יאספני. אסף אותי אליו בתת לי די מחסורי:

למען שוררי. כי כשאכשל בדרכי ה׳‎ ואענש עליו ישמחו שוררי ויאמרו ידיהם רמה:

בנפש צרי. להשיג בי תאוותם ורצונם:

ויפח חמס. המדברים עלי דברי חמס:

לולא. כאומר הנה כמעט היו מאבדים אותי אם לא עמדה לי זכות האמנה שהאמנתי בדבר ה׳‎ אשר הבטיחני לראות בטובו בזה העולם:

קוה. ואמרתי אל נפשי קוה אל ה׳‎ וחזק בהבטחתו וזכות האמנה היא היא אשר עמדה לי:

וקוה וגו׳‎. כפל הדבר להתמדתו: