מצודת דוד על תהילים קמג

באמונתך. לאמת ולאמן הבטחתך עלי:

ענני בצדקתך. אם אין בידי זכות ענני בצדקתך:

במשפט. לעשות עמדי כפי גמול ידי:

כי לא יצדק. אם תשלם כפי הגמול אין מי בעולם שיהיה צדיק לפניך לזאת הנח את המשפט ועשה צדקה:

כי רדף. ר״‎ל והנה תפלתי היא על אשר רדף אויב נפשי:

דכא וגו׳‎. כתת חיי להורידה לארץ:

הושיבני. האויב הושיב אותי במקום חושך כמו המתים אשר מעולם השוכנים בחשכת הקבר:

ותתעטף וגו׳‎. רוחי שעלי תתעטף ובתוכי תהיה לבי משתומם ומתמה:

זכרתי. כשאני זוכר הימים שהיו לי מימי קדם וכאשר אחשב בכל פעליך הראשונים וכאשר אדבר במעשי ידיך:

פרשתי. אז אפרוש ידי בתפלה כי נפשי תתאוה לפעלך לעולם מבלי הפסק כארץ העיפה וצמאה המתאוה למים ור״‎ל כמו שהיה מאז כן מתאוות שיהיה לעולם:

כלתה רוחי. לגודל התאוה כמעט כלתה רוחי מן הגוף ויצאה לה:

ונמשלתי. ר״‎ל כי כאשר תסתר פניך אהיה נמשל ליורדי בור:

בבוקר. ר״‎ל בהשכמה בזריזות רב:

דרך זו אלך. הדרך אשר אלך בה להנצל מיד האויב:

נשאתי נפשי. אני נושא נפשי למעלה להסתכל בך ולבטוח עליך:

אליך כסיתי. לא גליתי ריבי לבני אדם כי שוא תשועת אדם ולזה כסיתי מכולם לגלות אליך לבדך:

למדני. תן בלבי לעשות רצונך כי אתה אלהי ובידך להטות לבבי אליך:

רוחך טובה. רצונך הטוב תנהג אותי בארץ מישור ר״‎ל שלא אכשל בעבירה כמו ההולך במקום ישר שאינו נכשל:

למען שמך. למען יקודש ויגדל שמך:

בצדקתך. אף אם אין בידי זכות מ״‎מ בצדקתך תוציא נפשי מצרה:

כי אני עבדך. ועל האדון להציל עבדו מיד הקמים עליו: