מצודת דוד על תהילים קכט

רבת צררוני. הן רבת עם צררו אותי מעת נעורי:

רבת וכו׳‎. ר״‎ל עם כי רבים קמו עלי מ״‎מ גם כולם לא יכלו לי לעשות בי כלה:

על גבי. החורשים את האדמה חרשו על גבי והאריכו עוד מענית המחרישה רוצה לומר הכבידו עול כבד וזמן מרובה:

ה׳‎ צדיק. אבל ה׳‎ הצדיק קצץ חבלי העבותות הרשעים מה שאסרו אותי בהם:

יבושו. בראותם שיצאתי מתחת ידיהם:

ויסוגו אחור. דרך המתבייש לחזור לאחוריו בדרך בואו:

כחציר גגות. כעשב הגדל על הגגות שקודם התלישה נתייבש מחום השמש ולפי מעט הלחלוחית בהעפר אשר תחתי׳‎:

שלא מלא. ר״‎ל שלא בא לכלל קצירה למלאות הקוצר את כפו מהם כדרך הקוצרים שממלאים מלא הכף וקוצרים בבת אחת:

וחצנו מעמר. מוסב על שלא מלא שאמר בתחלת המקרא לומר שלא מלא חצנו, ר״‎ל לא מלא כנף בגדו מן העומרים כי לא קצרוהו כלל:

ולא אמרו. דרך העוברים בצד הקוצרים לומר להם ברכת ה׳‎ אליכם וברכנו אתכם וגו׳‎ אבל על חציר הגגות לא אמרו העוברים כזאת כי לא בא לכלל קצירה וכחציר הזה יהיו שונאי ציון כי יכלו מן העולם עד לא יבואו ימי הזקנה: