מצודת דוד על משלי ד

שמעו בנים. אתם בני אל חי שמעו למוסר האב שבשמים המייסר על הבינה והקשיבו לדעת אותה:

כי לקח טוב. וכה יאמר במוסרו הלא נתתי לכם למוד טוב ומחוכם אל תעזבו את התורה ההוא:

כי בן. אמר שלמה אל תחשבו שאני שונא את הבריות ולזה אני מזהירכם מן הדברים שנפשו של אדם חומדתן אל תאמרו כן כי הלא בן אהוב הייתי לאבי ומעונג ויחיד לאמי:

ויורני. ועם כל אהבתו אלי למדני הדברים האלה ואמר לי דברי תוכחתי יסעדו לבך למען תשאר עומד ביראת ה׳:

שמור מצותי. המצוה אשר אני דובר אליך בשם ה׳:

וחיה. בשמירתם תשיג החיים:

קנה. ראה שתהא החכמה והבינה קנוים לך ומצוים אצלך ואל תשכחם:

מאמרי פי. מדברי אזהרותי:

אל תעזבה. אל תעזוב את התורה וגם היא תשמרך מכל מכשול:

ראשית חכמה. בראשית למוד החכמה ראה שתהא קנויה לך ר״ל מעת תתחיל ללמוד למוד אותה דרך קבע שתהא שקוע בך:

ובכל קנינך. המיוחדת בכל הדברים הקנויים לך ושקועים אצלך תהיה קניית הבינה:

סלסלה. תהא ממשמש בה בקביעות ותרומם אותך:

כי תחבקנה. כאשר תחבק אותה להיות דבוקה בך:

לוית חן. תדבק לראשך חבורי החן:

תמגנך. תמסור לך עטרת תפארת:

שמע בני. ענין חיבה הוא זה לומר חביב אתה לי כי בני אתה וחפץ אני בתקנתך:

שנות חיים. ר״ל שנים טובים ושלוים:

הוריתיך. אני מלמדך ללכת בדרך חכמה:

הדרכתיך. אני מוליכך בדרך ישר:

לא יצר. לא יהיה צר מקום הפסיעות ואז אף אם תרוץ בו לא תכשל במעשיך:

אל תרף. אל תרפה ידך ממנו:

פרעהו. בטל הדרך ההוא ואל תעבור בו נטה מאליו ועבור ממנו:

כי לא ישנו. ההולכים בדרך ההוא לא יוכלו לישן אם לא יעשו הרעה:

אם לא יכשלו. את אחרים וכפל הדבר במ״ש:

לחם רשע. ר״ל הבא מגזל:

חמסים. הבא מחמס:

ואורח צדיקים. האורח שהצדיקים הולכים בו הוא כאור היום המזהיר והולך ומאיר בכל פעם יותר עד אשר יכון היום בשלימותו והוא חצות היום ר״ל בכל עת ישכילו יותר לעמוד על דעת התורה:

כאפילה. כהולכים בדרך חשיכה ולא ידעו במה יוכלו להכשל להיות נשמר ממנו ר״ל שוגים בדעתם ותועים מדרך האמת ואינם יודעים ממה להזהר:

למוצאיהם. המוצא חכמות התורה המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו:

מכל משמר. יותר מכל הדברים שאתה משמרם שמור לבך מלחשוב בעון כי עיקר תוצאות חיים באה מן הלב ואיך תחשוב בו בדבר המאבד את החיים:

הסר ממך. ר״ל אל תעשה דבר שיהא בו מקום לבני אדם לרנן אחריך וירמוז הרנון בעקימת הפה ונטיית השפתים כדרך המרננים ברמז:

לנוכח. ראה בהתבוננות יתירה תכלית המעשה אשר תעשה ואז עפעפיך יוליכוך בדרך הישר:

פלס. ראה ליישר מעגל רגליך ולא תלך כפי הקרי וההזדמן ואז יהיו כל דרכיך נכונים:

אל תט. בכל דבר אל תטה עצמך ימין ושמאל מדרך המצות אבל מרע הסר רגליך מכל וכל: