מצודת דוד על משלי ל:יא

דור וגו׳. מוסב למעלה לומר אפי׳ הדור פרוץ אשר וגו׳ ופן תחשוב להלשין ביניהם למען יהיה חרב איש ברעהו ויאבדו בעונם עכ״ז אזהיר לך אל תלשן:

לא יברך. לא יזכירם בלשון ברכה אלא בלשון קללה: