מצודת דוד על נחום ב:יא

בוקה וגו׳. ר״ל נינוה תשאר ריקה וכרותה מן העושר:

ולב נמס. לבם יהיה נמס מגודל החרדה וכשלון ברכים מבלי חוזק וכל מתנים יהיה חלחלה ורעד לבל יוכלו לעמוד על מתניהם:

קבצו פארור. פני כולם ישחר כאלו קבצו כל השחרות שיש בקדרה הנשחרה מעשן האש: